זה לא שרע לי... אבל גם לא הכי טווב לי כמו שהיה לי לפני יומיים...
עד לפני יומיים... הכל היה דבש !
ופתאום זה התהפך... אני לא יודעת איך ולמה... אבל זה התהפך !
זה כאילו היום יום קיץ יפה ופתאום... מאמצע שום מקום מגיע הגשם המעצבן הזה שתקוע באמצע !
זו מין הרגשה כזאת שקשה לך לבלוע ואתה מרגיש שאתה נחנק...
אני לא יודעת למה...
אולי זה בעצם, הצביעות הזאת שמסביבי... זאת כ"כ לא אניי !
אני באמת כבר לא מבינה כלוום !
ולמרות כל הרעש שמסביב... מחר יש משהוו טווב.... (ולא, אני לא מתכוונת לשואה) אני מתכוונת ליומולדת של שניייניייי חברה שליי...
ואני מאחלת לה את כל הטווב שבעולם ! 333>
הוא.. כלומר, ההוא שאהבתי עד לפני יומיים... כבר לא אותו אחד... כל האופי המדהים שהיה לו... נעלם !?
ו... למרות שנורא רציתי למצוא מישוו מושלם להיות איתו והכלל... הבנתי שהכי טווב - זה לבד ! (:
ככה אפשר להתחיל עם בנים ... חחחח (:
בכל זאת...
משהוו חסר בשביל להיות מושלם...
ואולי זה השואה... (מחר טקס יום השואה מי שלא יודע) אולי זה מה שמשפיע עליי... ?
אני לא יודעת מה זה אבל זה חונק אותי ויושב לי על הלב... ולמרות שיש לי חברות עכשיו והולך לי טוב עם הלימודים ועם המשפחה...
תמיד יהיה את הדבר הזה שיהרוס....
אבל אני לא מבינה את זה... כי עד לפני יומיים כןן הצלחתי להיות מאושרת... וזאת הייתה תקופה מדהימה ! (:
טוווב עזבוו... סתם בילבלתי את עצמי עוד יותר ואתכם בכלל... (:
ואולי אני סתם עייפה... XD
אני יחשוב על הדברים מחר... בשיעור מתמטיקה... (:
אוהבת,
דנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
