אתמול נערכה באיצטדיון האולימפי באתונה אחת מהריצות החשובות ביותר באתלטיקה – ריצת 200 המטרים לגברים. הריצה הזו לבטח תיזכר כאחד מהאירועים השערורייתים והפרובוקטיבים ביותר מאולימפיאדת אתונה.

מעבר לריצה עצמה, ולתוצאה המצוינת – מה שיזכר יותר מכל הוא מה שקדם לריצה. במקום 20 שניות קלילות, נמתחה הריצה על פני 5 דקות, ולא באשמת הספורטאים. 

בהצגת המתמודדים לפני הריצה, שרקו היוונים בוז כהרגלם, כשהוצגו האצנים האמריקאנים – ברנרד וויליאמס, שון קרופורד, וג'סטין גטלין.

לאחר שהוצגו שבעת הרצים (ואחרי שאספה פאואל הג'מייקני פרש לפני הריצה), החל הקהל להרעיש ולא נתן לריצה לצאת לדרך. היוונים החלו לצעוק Hellas (יוון, תקנו אותי?), כשהתכוונו כמובן לעובדה שקוסטאס קנטריס, האצן הבכיר שלהם והאלוף האולימפי מסידני, לא נמצא על המסלול אחרי השערוריה מלפני האולימפיאדה.

המצלמה חזרה לעבור על המתמודדים, ושוב שרקו היוונים בוז לאמריקאים, כשברנרד וויליאמס מחייך למצלמה ורק מעצבן אותם יותר.

ברגע של שקט יחסי, הוחלט להזניק את הריצה, אולם אחרי פקודת ה"היכון" הרים פרנקי פרדריקס, הנמיבי הוותיק, את היד ופסל את הזינוק. אחרי הפסילה הוא גם אותת למזניקים שהוא לא שומע את הפקודות שלהם.

פרדריקס פנה לקהל וביקש שישמור על השקט כדי שהריצה תוכל לצאת לדרך, אך הקהל המשיך בקריאות 'הלאס', ואף התחיל לקרוא בשמו של קנטריס.

בסופו של דבר הריצה יצאה לדרך, האמריקאים סיימו במקומות 1-3, כששון קרופורד ראשון, והשתיקו את הקהל היווני לכמה ימים טובים.

ברור לי שהקהל היווני לא אוהב את האמריקאים, ואולי הם רצו להרוס את הריצה, מכיוון שידעו מי הפייבוריטים. למרות זאת, אני חושב שמדובר בחילול מוחלט של הספורט. אני בטוח שאפילו הצרפתים, שאין צורך לציין עד כמה הם שונאים את האמריקאים, לא היו עושים כאלו פרובוקציות, ולו רק בגלל הכבוד שהם רוחשים לספורט ולמעמד האולימפי.

במילה אחת אפשר לנסח את זה כבושה, אבל אפילו זה יהיה understatement.