4 שנים חיכיתי. קיבלתי שבועיים מלאים באקשן ודרמות מהסוג הטוב ביותר.

עכשיו צריך לחכות עוד 4 שנים. ובהחלט היתה זו אולימפיאדה מצויינת, מכל הבחינות.

מבחינת ישראלים, זכינו ל-2 מדליות משובחות - ארד לאריק זאבי בג'ודו (מדליה מופלאה, שבאה לאחר מאבק קשה ומרתק) וזהב לגל פרידמן (מדליה היסטורית, שבאה לו כמעט בקלות, מה שעושה אותה ליפה לא פחות. אני רק מקווה שלא יגנבו לו אותה בשדה התעופה).

חוץ מזה, היה לנו גם ממה להיות מרוצים בקיאקים - גמר לרועי ילין וגמר היסטורי ומקום שישי ללריסה פסחוביץ'.

בשחייה הצורנית קיבלנו ייצוג מכובד, ונראה שיש עתיד.

אברבוך סיים שמיני בקפיצה במוט - יש שיקראו לזה אכזבה, אבל האמת היא שלא ציפיתי ליותר ממנו.

על הבריכה יותר טוב שלא נדבר. גם לא על ההיאבקות, הג'ודו (חוץ מזאבי), הטקוואנדו והקליעה. למישהו יש משקפת ספייר?

ועל לימור לבנת... עליה הכי טוב שלא נדבר.

עוד 4 שנים לבייג'ינג. רק 4 שנים. זה באמת לא הרבה זמן. תשאלו את שמעון פרס.

ולכל מי ששאל על עתיד הבלוג - הוא יישאר כאן ואף יעדכן מאולימפיאדה הנכים כמובטח. תדירות העדכונים אינה קבועה בחוק. התנצלותי על כל מיני פוסטים שלא עלו וכאלה. דעתי מוסחת ואין לי הרבה זמן. יהיה בסדר.