לזה שאני כ"כ אוהבת ,
תחילת החופש הגדול , מחנה כדורסל , שם פגשתי אותך פעם ראשונה .
שם התחיל פרק חדש בחיים שלי , שעד לפני שנה , הייתי צוחקת אם הייתי יודעת עד כמה הוא השפיע על מי שאני .
אני זוכרת שרק ראיתי אותך , חשבתי שאתה חמוד .
אבל איכשהו המצב היה שונה , ולא יצא בידיוק איך שרציתי .
נסיתי לגרום לך לקנא .
עם מישהו אחר , שאפשר לומר , שלא היה קורה לי איתו בחיים משהו , אם אתה לא היית שם .
ואני בקושי הכרתי אותך , אני לא יודעת מה קרה לי .
אבל אתה עשית לי משהו , כ"כ קשה להסביר .
וזה המשיך , והסתיים המחנה , ושומדבר רציני לא קרה .
אחרי המחנה באת אלי הבייתה , עם עוד כמה חברים .
והתחלתי לקנא , כ"כ כ"כ לקנא . ברמות כאלה , שרציתי להרביץ לה , שאתה מתייחס אליה ככה , נוגע לה בשיער ומסתכל עליה , כאילו היא איזה אלוהים .
בזמן שבמחנה לא דיברתם בכלל .
השתגעתי .
חשבתי עליך כל הזמן , בכל מקום , בכל מצב .
איפה אתה , עם מי אתה , אם אתה מדבר איתה .
יום כיפור .
הגעתם אלינו .
אני חיכיתי לזה כ"כ .
ולא רציתי שתדבר איתה בכלל , כל הערב .
תראה אותי, אני פה , אני קיימת .
אני אוהבת אותך .
אולי היית איתי יותר ,
אבל ראיתי שאתה מקנא , שאתה לא איתה .
ואני הרגשתי כמעיין תחליף , לדבר הטוב יותר .
אתה אהבת אותה .
ואי אפשר היה לתאר את הכאב .
למרות שניחשתי את זה ממקודם , למרות שהבנתי , ולמרות ששמעתי .
עד שלא ראיתי בעצמי .
הכחשתי .
אבל עמוק עמוק , ידעתי שזה אמיתי .
ואז ראיתי .
המילים שכתבת :
"אני אוהב אותך ".
בשבילה ,
פגעו בי , דקרו אותי .
הבנתי שאין יותר סיכוי ,
אני צריכה לוותר .
ניסיתי .
ניסיתי להתנתק , ניסיתי להשבר כמה שפחות ,
למרות שלפעמים , הכאב היה כ"כ חזק , שלא יכלתי להתאפק לא לבכות .
מחקתי אותך.
מהכל .
ומה שנשאר , זה למחוק אותך באמת , ממני .
עד עכשיו לא הצלחתי .
אבל הבנתי כבר ממזמן , אין סיכוי לאהבה הזאת .
מה שנותר ,
זה רק לשכוח .
המכתב השני ,
פוסט הבא.
אמ , אחרי המכתב האחרון , הבלוג ייסגר.
זה כמו מעיין סיכום של הכל .
לילה טוב.