לא חשבתי שאני אבכה אי פעם אחרי אסיפת הורים..אבל זה קרה היום..וזה לא היה הכי מפתיע כי כמו שסיפרתי בפוסטים הקודמים אני לא כמו שהייתי פעם.
אני לא יודעת אם להגיד שהידרדרתי..אבל פשוט השתנתי..ובתחומים מסויימים זה לא לטובה (לימודים).
אז אמא שלי היתה באסיפת הורים..ואפשר לומר שהיא היתה די בהלם..מהציונים ומהחיסורים.
היא עשתה לי הרצאה והכל "מי שלא לומד, לא מצליח בחיים" וכאלה..אתם בטח מכירים את המשפטים האלה..=\\
ועם זה עוד יכולתי להתמודד..אבל אחר כך כשהיא אמרה לי שהיא הלכה בבצפר והורים שאלו אותה אמא של מי היא..והיא אמרה של ליז שלמה...הם הסתכלו עליה במבטים כאלה של "יש לך בת לא מוצלחת" או משהו כזה..
היא לא אמרה לי שזה מה שהמבטים שלהם רמזו..אבל יכולתי להבין ממנה.
היא אמרה שבגלל המבטים שלהם היא התביישה ללהסתובב שם..(או במילים אחרות התביישה בי).
בישבילי זה די סיוט ...שאמא שלי מתביישת בי!
אמרו לה שאני מעשנת ושראו אותי מסתובבת בחברה רעה..דאמת! אנשים פתטיים ..צריכים למצוא חיים!
הכחשתי את זה שאני מעשנת..ואמרתי לה שאני יודעת לבחור את החברים שלי, ושיפסיק להיות איכפת לה כל כך ממה שאחרים אומרים וחושבים! כי זה מרתיח אותי ! פאק אם לי לא איכפת שגם לה לא יהיה איכפת!
בקיצור אני בקושי יכולה לצאת, ואני צריכה להפסיק לעבוד בינתיים עד שאני אשתפר בלימודים..=\\
חרא יום,חרא בצפר,חרא אנשים!
ביי ותודה שקראתם את החפירה המייאשת הזאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
