פיסות קטנות של אמת...

אחרי כל כך הרבה פעמים שכבר נפרדנו

והמחשבה על לאבד אותך עדיין כואבת לי מבפנים

למרות שמעולם ולעולם לא תהיי שלי

כמו וי שמסמנים כדי להתגאות במשהו מול העולם האמיתי

פנטזיה לחלשי יכולת וחסרי האופי

ואת הולכת

גם מהבועה שחשבתי שהצלחנו לייצב

ואני כבר לא אותה אני

אני כבר לא יכולה לספוג את מה שיכלתי פעם

אני הופכת את ואת לא משתנה

ועולם שלם נרקם לך בין הידיים

אני מרגישה את זה

בכל כך הרבה דרכים שלא הצלחתי לומר

זו לא הייתה הפעם האחרונה

גם אם זה יקח שנים

הכי מפחיד אותי זה שהקסם נעלם

כי אולי המצאתי אותך 

ואת המצאת אותי

ואולי כשניפגש בפעם הבאה

המציאות כבר תזכיר לנו אחרת