פעולות-פעילויות-רעיונות-וטיפים להדרכה טובה! =]

התרתי לעצמי לפרסם שניים באותו לילה.

לא, זה לא שיש לי מחר מתכונת במתמט', בכלל לא.

איך עושים שקט בפעולה?

או בצורה יותר בוטה - איך גורמים לחניכים לשתוק בפעולה?

אין לי תשובה~!

חשבתם שיש לי את כל התשובות בכיס? טעיתם!

אבל יש לי טיפים.

בכל שבט, הרעש במהלך הפעולה בא בצורה שונה.

1. יש שבטים שבהם יש את החבר'ה המופרעים שמנסים להרוס את הפעולה בכל מחיר (יען אשר הם רוצים צומי) ולכן הם יעשו רעש הרבה פעמים,

יצאו, ילכו מכות אם אפשר. הכל להשגת המטרה!

2. יש שבטים בהם פשוט הבנות מקשיבות, מביעות עניין, ואז בשלב מסויים הם איכשהוא נזכרו במה שחברה שלהן אמרה-ואיך המורה כעסה-ואיך המורה הזו דפקה אותי בציון בתעודה-ובכלל התעודה של מי הייתה הכי טובה?

תאמינו לי, יש לי ניסיון עם המס' 2 הזה. אבל זה לא מתוך קוצים בישבן, או אפילו לא מתוך רצון לצומי. זה נובע משני דברים. א' - שיעמום. (כןכן, יכול להיות שהפעולה שלכם משעממת. סליחה על הבוטות) ב' - חוסר תשומת לב של החניכים. הם לא שמים לב שההסתודדות שלהם בצד מפריע לכל הפעולה עד שבסוף הן קולטות שהדיבורים שלהם הפריעו לכל מהלך הפעולה.

3. אני כרגע חושב אם יש לי עוד כיוון..שנייה. אה! כמובן! יש את ה'קולים'. זה בד"כ החבר'ה שלדעתם בסולם ריכטר מ1-10 "מי הכי מגניב" במקום הראשון.

הם ידברו כדי להראות שהם מעל כולם. ה ם יכולים לדבר בעוד ששאר החניכים בשקט. כי ה ם מגניבים. זה עוד צד של צומי.

4. אם למישהו יש עוד סיבות ננסה לפתור גם אותן. אבל למה לייצר עוד צרות?

בקשר לאחד זה נורא פשוט. המדריך הדומיננטי בצוות, -לצורך העניין, שמוליק- - מדבר עם הבנים המופרעים האלה אחד על אחד. לא כולם ביחד, אלא כל אחד בנפרד. תלוי בגיל שלהם הוא אומר להם דברים דונים. אם הם גדולים זה יותר פשוט. הוא אומר להם כמה מעריכים אותם בשבט הרבה יותר כשהם לא מפריעים. שהם יכולים להיות מרכזיים ודומיננטים בשבט, שהוא צריך אותם בשבט. (היי! שלא תראו אותי ככה, אל ת ש ק ר ו להם. תגידו להם את האמת.) תנו דוג' לפעמים שבהם הם היו סבבה והיה כיף בפעולה, הם נהנו. תסבירו להם עד כמה זה מפריע לכם שהשקעתם כ"כ הרבה בפעולה גם זמן וגם כסף, ואין לכם אפשרות להעביר אותה. אם מדובר בילדים יותר קטנים זה קצת יותר קשה. צריך לדבר איתם כ מ ה פעמים בשיחות אישיות כדי שיקלטו את זה שמאוד איכפת לך. אז הם יעריכו אותך ויהיו יותר בשקט. כשמדברים איתם -הכוונה גם לגדולים וגם לקטנים- זה לא צריך להתחיל ב'אתה מפריע' אלא במשהו כמו "מה שלומך" ולזרום משם ובסוף השיחה להגיע לזה. אגב, לחניכים קטנים חשוב מאוד לא להתפאדח ליד חברים שלהם, תזכרו לא 'לקחת' אותם לשיחה אישית כשהם עם כל החבר'ה. אא"כ זה משהו מגניב שהמדריך מדבר איתך ואז זה סבבה. רק חשוב שלא רק מי שמפריע יקבל יחס מהמדריך. זה לא יפה כלפיי מי שלא מפריע.

אם זה לא הלך - אפשר ללכת על האפשרות הממש לא נעימה שב"ה עוד לא השתמשתי בה באמת והיא להתעלם. הם רוצים צומי-את זה בדיוק הם לא יקבלו עד שהם יהיו בשקט. אבל זה הרבה פחות נעים כי לוקח לזה הרבה זמן והרבה פחות נעים כי, כמובן, הם נפגעים.

שתיים קצת יותר מסובך. או שפותרים את הבעיה בכך שעושים את הפעולה יותר מעניינת. או שזה בנושא יותר מעניין שיותר רלונטי אליהם או שמעבירים אותה בצורה יותר מעניינת (מטודות, סיפורים טובים, הצגות, משחקים שווים). כמובן, אי אפשר להתבטל בפני החניכים ולעשות כל מה שבא להם. זה כמו הורים שנותנים לילד שלהם כל מה שהוא רוצה. זה לא יהפוך אותו לאדם טוב יותר, זה רק יקלקל אותו. חבל. אבל לנסות לעשות מה שאפשר כדי שיהיה יותר מעניין, וממילא להם פחות זמן לדבר - עדיף.

ואם זה חוסר תשומת לב- זה קודם כל פעולה של 'זה מאוד מפריע שלא שמים לב' ואחריה כשזה לא הולך (וזה לא הולך) מדברים עם הבנות המרכזיות בשבט שמדברות. כמובן שעדיף לדבר עם כולן אבל גם כשמדברים עם כולן זה כבר הופך להיות 'סתם' אמירה כי זה נאמר לכולם. אלא שפשוט תהיה שיחה אישית עם הבנות הדומיננטיות שהשבט בנוי עליהן. כדאי לומר להם עד כמה הם משמעותיות, ולכן חשוב לך נורא שהן תשתתפנה, שהן לא ידברו כי אחריהן השבט הולך. הן מטבע הדברים יבינו את העניין (גם כי החמאנו להן, וגם כי הם באמת בוגרות) ולכן אולי יפסיקו. חשוב לא להתייאש.

פתרון נוסף הוא-  לתת לחניכים להעביר פעולות. ממש תעשו פרוייקט לתקופה מסויימת בו כל שבוע שני חניכים אחרים עושים פעולה בעזרת המדריכים ואז הם יראו כל אחד בתורו עד כמה זה מבאס כשמפריעים בפעולה. כמה השקעה זה לוקח. זה יכול להיות מאוד חזק שהחניכים מעבירים פעולות וקולטים שלא מקשיבים להם. זה עובד גם עם חניכים שמאחרים בהרבה או מבריזים לעיתים דיי קרובות. תנו להם לחוות את זה. ו א ז דברו איתם בצד ותשאלו איך היה. דברו איתם באופן כללי על הפעולה ותטו את השיחה לזה שלא היה שקט ושזה הפריע. ואם אתם חכמים מספיק - אתם תצליחו לגרום להם להבין שהרעש מפריע גם לכם בלי לומר את זה בקול.

עם הקולים פשוט אפשר להיות קול בשבילם ואז הכל הולך נהדר כי הם יקשיבו למה שתגיד. או שאפשר לדבר איתם כמו עם הדומיננטיות ולשכנע אותם שכשהם חלק מהפעולה ומדברים ומשתתפים, הכל טוב יותר והם ממילא, יתאמצו באמת להיות במקום הזה של לדבר ולהשתתף.

חשוב לומר שלא כדאי ולא נכון להתרפס בפניהם או משהו בסגנון. אנחנו לא מדברים פה על מדריך שמתחנן אליהם שיהיו בשקט אלא על אחד ששומר קצת על קור רוח אבל חושף את הקשיים (בפני הבוגרים) או שמלהיב את החניכים הקטנים שהם מרכזיים ומשמעותיים לפעולה. שלא יחריף את הבעיה בכך שייתן להם הרבה צומי והם ינצלו את היחס לרעה. שייתן להם לראות את זה שהם יכולים לקחת חלק, אפילו מרכזי, ושאתה כמדריך תשמח שהם יהיו חלק. בקיצור - תראה להם שאתה מאמין בהם עד כמה שזה נשמע קיצ'י.

קצת עייף. מחר מתכונת במתמט'. ה' יעזור!