פעולות-פעילויות-רעיונות-וטיפים להדרכה טובה! =]

נתחיל מכך שאין הבדל בתשובות, כמובן. זה סתם בשביל לעניין אתכם. מה, יש נוסחה מיוחדת לפעולה באריאל?! אז עד כמה שידוע לי -

לא. אבל...אולי יום אחד נעלה על איזו נוסחה מגניבה.

ובכל זאת, גבירותיי ורבותיי, שאלת השאלות!

יופי. אז הצלחתי לחשוב על פעולה טובה, יש שם משחקים, סיפורים, דיונים פעילויות מגניבות ושאר מרעין בישין.

נפלא.

אבל א י ך למען ה' אני מעביר את הפעולה?

איך בדיוק אני גורם להם להקשיב? לקבל את מה את שאני רוצה לומר להם? להבין את המידע שרציתי שיידעו? להשתמש בכלים שחשפתי בפניהם?

אז כמו שכבר הבנתם צריך לפרק את השאלה קצת..

א. יש את הגורם של הקשבה. זה נמצא בכל פעולה, לא משנה על מה היא ולא משנה כמה היא מעניינת (או לא). ואתה רוצה שיקשיבו. א י ך?

ב. אם אני מנסה להסביר להם על מושג חשוב, על תכונה טובה ואמיתית/רעה ושלילית ואני רוצה שיבינו, אני רוצה שיקבלו, שיבינו עד כמה זה חשוב, שירגישו את זה. א י ך? (לדוג', פעולה על ענווה, כעס, קנאה, רכילות, לשון הרע, עין טובה, ושאר מיני פעולות אידיאלים נחמדות)

ג. עידכנתי אותם. יידעתי אותם בקשר למשהו. אני רוצה שהם ידעו. (לדוג', פעולה על משבר המים וכרגעאיןלידוגמאותנוספות)

ד. הראיתי להם משהו טוב, חשפתי בפניהם משהו שהם עוד לא הכירו (או הכירו אבל לא ככה) ועכשיו, אולי, הם ישתמשו במה שנתתי להם. (לדוג', הכוח שבמילים, חשיפת כישרונות, בניית אישיות מאוד דומה לב' השאלה היא איזה סוג מדריך ובאיזה גישה אתה בא לפעולות)

נתחיל מהפשוט והקלאסי. איך אני גורם להקשבה בפעולה?

צריך שיהיה מעניין. כבר סיכמנו את זה פעם אחת, אבל חשוב לחזור על זה שאם הפעולה ממש משעממת יהיה נורא קשה להעביר אותה לא משנה כמה אתה מדריך טוב. -לצערי חוויתי את זה על בשרי בדיוק ביום שלישי-

נוסף על כך, צריך לוודא שהפעולה מוכנה לך בראש. לא שהיא כתובה על דף ואתה כל שנייה צריך להציץ בו ולהיזכר בפעולה אלא שאתה יודע בדיוק מה הפעולה ומה אתה עושה אחריי מה במהלך הפעולה. קודם מקריאים סיפור, אח"כ יש שני מתנדבים שעומדים אחד מול השני וכו'..

לא להתחיל לגמגם או לשאול את המד"ש מה עושים אלא לדעת מה קורה בכל מהלך של הפעולה. ככה החניכים מרגישים קצת סמכות ואחריות מעליהם, הם רואים שהכל מתוכנן וברור, שיש סדר למה שיש פה וממילא יהיו יותר בשקט ויקשיבו. חוץ מזה שאם הפעולה מסודרת אז זה חודר טוב יותר. 

תשתמש הרבה במה שנקרא מתודות. זה אומר שאתה צריך לזוז הרבה, לצעוק לפעמים (לא עליהם, אלא כדי שילהיב), להביא כל מיני חפצים שמושכים את תשומת הלב, תעשה דברים מוזרים, אפילו תלבש משהו מוזר! תביא מוזיקה, תעשה איזה משחק מגניב שיותנה בכך שיקשיבו (לבנים למשל, כדורגל 10 דק' ואז כ ו ל ם באים לפעולה ומקשיבים או לחילופים כדורגל בסוף הפעולה) . ברגע שתפסת את הריכוז שלהם אתה יכול להעביר פעולה בצורה נפלאה.

לגרום לחניכים לחהרגיש נושא חשוב זה קשה. לא כל פעם תצליח לא משנה כמה אתה מדריך טוב, ולפעמים אפילו הדברים שהכי בוערים בך- דווקא אלה שאתה הכי היית רוצה להנחיל לחניכים, שיתרגשו, שירגישו - דווקא אז אתה נופל. אז לא להתייאש! לאט לאט מפתחים מיומנות אם כי זה אף פעם לא מוחלט (למעשה, אני לא יודע, פשוט לא הגעתי למצב שזה קורה כל פעולה..).

כמה דרכים נחמדות. תשוה לזה צד אישי. לא כמו שאמרנו שאת הפעולה תעשה על משהו אישי שקרוב אליך אלא תשתף משהו אישי. אם אפשר אז איך אתה עשית את זה, אהבת את זה. אם אתה ממש פתוח עם החניכים אז אפילו איך נפלת בזה. להזכירכם אנחנו מדברים על סע' ב' והדוג' שבו. אתה משתף על זה בפן האישי והחניכים יכולים ממש להעריך אותך וכמובן, לתת לדברים להיכנס ללב ישירות או לחילופין לקישקע/התת-מודע.

עוד דרך לגרום להם להזדהות. או, סופסוף מצאתי את המילה שרציתי זה בעזרת סיפורים מרגשים. ברגע שהם מתרגשים מהעסק - גם אם הם לא צועקים בקולי קולות "אני רוצה לבחור תמיד להיות שמח!" בסוף פעולה, יכול להיות שהם מרגישים את זה. אפילו סביר להניח. וזה נכנס ישר לקישקע בלי חוכמות.

אם אתם אלופים - אתם גם יכולים ב פ ו ע ל לעשות איתם משהו שידגיש את החשיבות וייצור את ההזדהות. מה? אז אם נמשיך עם הדוג' על שמחה - תמיד אפשר לקחת אותם לבי"ח לשמח חולים. שזה, אגב, שתי ציפורים במכה. או שאפשר להביא איזה ברסלבר שיסביר על שמחה (זה כשמדובר בגדולים) או שאפשר לארגן פעילות/הרקדה מטורפת לכל הסניף.

על ההמשך נענה בהמשך..

שבת שלום!

 לתגובות, טענות, שאלות, קושיות, הצהרות, ושאר מרעין בישין - אשמח.