שיר חדש שכתבתי באחד השיעורים
הייתה לי מן סוג של מוזה
מחשבות וכאלה, זה מה שיצא
The Man, The Mask - Me, You And The Butterflies
בית 1:
אולי, בתמונה הכל נראה מושלם, נראה יפה
מכיוון שהמתואר, הינו רק מה שנראה
התמונה אינה מסוגלת ללכוד את מה שהזמן כן
ואולי, לאחר מכן, ימשיכו הם לריב, ולכן
התמונה אולי מושלמת, כי לרגע אחד, היה טוב, היא מושלמת
אבל הסיטואציה, התקופה עצמה, יותר מידי מורכבת
פזמון:
אני יכול לזכור, לזכור את הזמן
הזמן שבו היינו אני ואת כאן
ישבנו כאן, אני ואת, בלי מחשבות
וכל עוד היינו ביחד יכולנו להעלים תהיות
ואיך זה קרה שאני לא מסוגל לראות אותך באמת?
כשאת כל כך, כל כך קרובה אליי
בית 2:
אני חוזר לאותו המקום שנהגנו לשבת
אני זוכר איך נהגת להגיד שאת כואבת
עכשיו נשארו לי רק זכרונות
ויש לי יותר מידי זמן בשביל כל המחשבות
אותן המחשבות שלא רציתי לתת להן למלא, אותי
כי ידעתי שאת כאן, בשבילי
ואין לי סיבה לדאוג,
היינו רק...
אני, את והפרפרים...
פזמון:
אני יכול לזכור, לזכור את הזמן
הזמן שבו היינו אני ואת כאן
ישבנו כאן, אני ואת, בלי מחשבות
וכל עוד היינו ביחד יכולנו להעלים תהיות
ואיך זה קרה שאני לא מסוגל לראות אותך באמת?
כשאת כל כך, כל כך קרובה אליי
קטע לפני פזמון אחרון:
אני שוכב כבר הרבה זמן עם אותן המחשבות
באות אחת אחרי השניה, במוחי, לאן הן רצות
אין מי שיעצור אותן, את כבר לא כאן
מרגיש כאילו הן נוחתות עליי מהרקיע, הגבוה, הכחול...
פזמון (X2) :
אני יכול לזכור, לזכור את הזמן
הזמן שבו היינו אני ואת כאן
ישבנו כאן, אני ואת, בלי מחשבות
וכל עוד היינו ביחד יכולנו להעלים תהיות
ואיך זה קרה שאני לא מסוגל לראות אותך באמת?
כשאת כל כך, כל כך קרובה אליי
אני יכול לזכור, לזכור את הזמן
הזמן שבו היינו אני ואת כאן
ישבנו כאן, אני ואת, בלי מחשבות
וכל עוד היינו ביחד יכולנו להעלים תהיות
ואיך זה קרה שאני לא מסוגל לראות אותך באמת?
כשאת כל כך, כל כך קרובה אליי
אני, את והפרפרים, הו, כן...
כינוי:
The River
בבלוג זה
בכל הבלוגים
