"אפשר תמיד להתחיל חיי םחדשים מנקודת מבט שונה."
היה את היום גיבוש, נשארתי כל-כך מבואסת מהכיתה חוץ משתי החברות שאיתי.
שפכתי את הלב בבית ולא ידעתי מה לעשות,
חשבתי לעבור כיתה ואני עדיין חושבת על זה. אני אנסה להיות עם הכיתה,
ואם אחרי כמה זמן זה יימאס עלי ואני לא אסבול את ההרגשה אצלי בלב, אני אעבור.
אני עצובה אבל אין מה לעשות. ההורים המדהימים שלי וגם החברות תומכות בי לאורך כל הדרך.
אני בחיים לא אפסיק לאהוב אותם לא משנה מה יקרה.
גם אם זה אומר לא להיות איתם תמיד.
ושוב אני בוכה. אולי רק מההתרגשות, או מההרגשה הזאת שאני לא מכירה אף אחד.
אבל נראה כבר מה יקרה. כי אי-אפשר לצפות את העתיד הצופן לנו,
וסליחה, אבל פשוט הייתי חייבת לפרוק.

ובינתיים, אני ורוש עשינו לעצמנו עוד בוק, וגם אני ונוש♥ [התמונה פה זה מהבוק שלי ושל נוש חחחחחח]
ובנימה אופטימית[לבינתיים]זו,
הילה♥
שרק רוצה להיות עם החברות שלה 3>
ואגב, תודת ענק למריאנה על הסמיילים שהולכים להיות בפוסט-
483543