אני כזאת טיפשה.
לא משנה מה אני מנסה לעשות וכמה שאני מנסה, זה פשוט לא עוזר.
אני לא מצליחה להשתחרר מהעול הזה. אני לא מצליחה לעבור הלאה.
ובאמת שאני רוצה! אני באמת באמת רוצה אבל משהו לא נותן לי
כאילו כל ניסיונותיי להמשיך עם החיים שלי חולפים על פניי ומסרבים לעצור.
אני תקועה. אני פשוט תקועה במקום.
וזה משגע אותי, וזה מוציא אותי מדעתי.
מה שאמור לקרות קורה? אז כנראה זה לא אמור.
ואני כנראה אמורה להישאר בשלב הזה עוד זמן כדי להבין דברים אולי להפנים עניינים שעוד לא חילחלו מספיק עמוק כנראה.
אבל איך אפשר להתווכח עם הלב או עם הראש?
הרי שניהם זועקים לי להמשיך את החיים שלי, לעבור הלאה לדברים טובים יותר
ואני הרי יודעת שזה מה שאני באמת רוצה.
אז למה הכל פשוט לא מצליח?
זה כמו כדור שלג שהחל לגדול ועכשיו כבר לא יכול להיעצר,
דבר גורר דבר, עניין גורם לעניין
אולי בקיץ כשהכדור ימס דברים יתבהרו והכל יבוא על פתרונו
אבל עד הקיץ???
תומי,
הטיפשה והכי מפגרת שאי פעם הרגישה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
