peace and love

אני ידעת שאני צריכה להיות במצב יותר טוב מאשר קודם,

ולהיות כזאת חדורת מוטיבציה ומלאת תקווה.

אבל משום מה אני לא, אני יותר מפחדת. מאוד מפחדת!

אולי כי אני יודעת שזה הצ'אנס האחרון שלי להשיב אלי את מה שאני יודעת שצריך להיות שלי,

ואולי כי אני מפחדת לעשות איזו טעות שתגרום לי לאבד את זה לתמיד.

מה שלא יהיה, אני צריכה לברור את המילים שלי ולבחור בקפידה את דרך הפעולה שלי

כי מישהו נתן לי הזדמנות נוספת, ואני לא הולכת לבזבז אותה..

אני מתנהגת כאילו אני בעיצומו של קרב, ובסך הכל שוכחת שמדובר בעוד עניין שיחלוף יום אחד.

רק עכשיו אני חושבת על זה, שכל הפעמים ששכבתי במיטה רגע לפני שנרדמתי

וביקשתי שזה יסתדר, ושהכל יחזור לקדמותו

נענו. ז"א, אלוהים עדיין מבקש להעמיד אותי כל רגע במבחן אחר אבל היי

לפחות קיבלתי את הצ'אנס שלי?!

תומי