ThE bLoG AboUt A liFe oF a MenTel

עעעזרררהה !!!!!!!!!!!!!!

בראשון יש לאימא שלי יומולדת [51]

אייין ליי מוווווושג ממה ללהבבייא ללה !!

זהה דדחחווף פלייז תעזרו ליי.. ='\

נתקפתי געגועים לישראל ובכלל...

שיר שנכתב ע"י אפרים קישון ופורסם במהדורה

של יאיר לפיד ב"מעריב" :

זוהי המדינה היחידה שבה 61 אחוז מהציבור תומך בניוד רצועת האלכסון, אבל רק 12 אחוז מהם יודעים מה זה בעצם.

זוהי המדינה היחידה שבה את החינוך העצמאי משלמת המדינה, אבל את החינוך חינם משלמים ההורים.

זוהי המדינה היחידה שבה המובטלים שובתים.

זוהי המדינה היחידה שבה כביש חוצה נגמר לפני החצי, נתב"ג 2000 עוד סגור ב-2003, יבוא המים מתחיל דווקא בשנה הכי גשומה ופי גלילות מפורק כבר שמונה שנים רצוף, ועדיין קיים.

זוהי המדינה היחידה שבה בני 60 עדיין שונאים את המ"כ מהטירונות.

זוהי המדינה היחידה שבה יש שני שרי אוצר ולשניהם אין גרוש, מקובל בן 101 מקים מפלגה, לראש הממשלה אסור להיות שר בטחון לפי החלטת ועדה ממלכתית, האופוזיציה שכחה להריץ מועמד בעיר הבירה, וחברי הכנסת שבחרו בזכות השתיקה לא סותמים את הפה.

זוהי המדינה היחידה שבה משרד התחבורה הציב בצד את השלט: "כוהנים - סעו בצד שמאל של הכביש", ועכשיו צריך רק לקוות שהכוהנים נוסעים מהר יותר.

זוהי המדינה היחידה שלאמא של הרב"ט יש את הטלפון של המ"מ ושיזהר לו.

זוהי המדינה היחידה שבמועדוני טראנס מוכי אקסטזי הלהיט הוא "פרחים בקנה, בנות בצריח", הזמר שהפרויקט שלו כבש את המצעדים עדיין גר עם ההורים בכפר סבא, לאמן הראפ הכי בוטה קוראים מוקי והקמבק של צביקה פיק נמשך עשר שנים.

זוהי המדינה היחידה שהעלתה לחלל לווין תקשורת, אבל אף אחד לא נותן לגמור משפט.

זוהי המדינה היחידה שבה התפוצצו כבר טילים מעיראק, קטיושות מלבנון, מתאבדים מעזה ופגזים מסוריה, ועדיין דירת שלושה חדרים עולה יותר מאשר בפאריז.

זוהי המדינה היחידה שבה שואלים כוכבניות פורנו "מה אומרת אמא שלך", שחקני כדורגל באים למגרש עם אבא כדי שהוא יצעק על המאמן, וביום שישי, כשהולכים להורים, כל אחד יושב בדיוק באותו כיסא שבו ישב בגיל חמש.

זוהי המדינה היחידה שבה ארוחה ישראלית מורכבת מסלט ערבי, קבב רומני, פיתה עיראקית וקרם בוואריה (שזה מחוז בגרמניה). אנחנו כנראה אוהבים לאכול אנטישמים.

זוהי המדינה היחידה שבה האיש בחולצה הפתוחה עם הכתם הוא כבוד השר, וזה שלידו עם החליפה והעניבה הוא הנהג שלו.

זוהי המדינה היחידה שבה הביטוי "אני לא הפרעתי לך", משמעו שאני רוצה להפריע לך.

זוהי המדינה היחידה שבה מוסלמים מוכרים מזכרות קדושות לנוצרים, תמורת שטרות שעליהם מודפס פרצופו של הרמב"ם.

זוהי המדינה היחידה שבה בגיל 18 עוזבים את הבית ובגיל 24 עדיין גרים בו.

זוהי המדינה היחידה שבה אנשים שהולכים לתאטרון מקליטים את "משחק החיים".

זוהי המדינה היחידה שבה אנשים שבאים אליך בפעם הראשונה, שואלים אם "אפשר לקחת מהמקרר?"

זוהי המדינה היחידה שבה אף אישה לא מסתדרת עם אמא שלה, אבל בכל זאת מדברת איתה שלוש פעמים ביום, שתיים מהן עליך.

זוהי המדינה היחידה שבה מראים תמונות של הילדים, גם כשהילדים נמצאים (ומתביישים נורא).

זוהי המדינה היחידה שבה אפשר לדעת מה המצב הבטחוני לפי השירים ברדיו.

זוהי המדינה היחידה שבה העשירים הם בשמאל הסוציאליסטי, העניים בימין הקפיטליסטי והמעמד הבינוני משלם הכול.

זוהי המדינה היחידה שבה נהוג להאשים פוליטיקאים בכך שהם רוצים מכונית שוודית משפחתית עם תאוצה של טרקטור.

זוהי המדינה היחידה שבה אין בעיה להשיג תוכנת מחשב להטסת חלליות, אבל צריך לחכות שבוע כדי שיתקנו לך מכונת כביסה. ורק פה, אם כבר מדברים, קיימת יחידת הזמן הקרויה "אני אגיע בין אחת עשרה לשש".

זוהי המדינה היחידה שבה בדייט הראשון שואלים את הבחורה איפה היא שירתה בצבא. והמדינה היחידה שבה מתברר שהיא היתה יותר קרבית ממך.

זוהי המדינה היחידה שבה בין היום הכי שמח ליום הכי עצוב יש בדיוק שישים שניות.

זוהי המדינה היחידה שבה רוב האנשים אינם מסוגלים להסביר למה הם גרים דווקא בה, אבל יש להם המון סיבות למה אי אפשר לגור במקום אחר.

זוהי המדינה היחידה שבה אם אתה שונא פוליטיקאים, שונא פקידים, שונא את המצב, שונא את המיסים, שונא את איכות השירות ושונא את מזג האוויר, סימן שאתה אוהב אותה.

זוהי המדינה היחידה שיכולתי לחיות בה. זו המדינה שלי.

כמה תמונות נוסטלגיות שלי .. ^^

אני ואחי הגדול כשהוא חזר מהצבא ^^ [יש בינינו הפרש של 19 שנה]

גיל חצי שנה, פורים הראשון ב-1996 [המבוגרים יותר בטח זוכרים שהיה יומיים לפני את הפיגוע הגדול בתל אביב]

גיל שנתיים -שנה וחצי, עם אחותי [הפרש של 13 שנה, בול ^^]

גיל שנתיים, אחותי עלתה לכיתה ט' ואני לקחתי לה את התיקייה. אה וכמובן שאימא צילמה =]

בחצר מתחת לבית גיל 4

שוב פורים - הפעם כמה שנים מאוחר יותר , 2000

גיל שבע, גן העיר. הכי ישראלי שיש

השן הראשונה נפלה , וכמובן שחובה לצלם את זה [ועל הבוקר יש לציין]

שימו לב לתאריכים בבקשה ^^

השקם של ראשון לציון [חבר'ה מהחוג? מזכיר לכם משו ?]

אילת 2003 אח הזמנים הטובים ...

 

וואו. זה היה ארוך

ו.. אני מרגישה זקנה.. מעניין תחושה .. ממ. מוזרה ~_~

חח יומטוב לכולם,

אמילי

אה ותגיבו ^^

אתם יודעים, אנשים משתנים

משתנים כל כך הרבה פעמים..

כמה עוד יש לעבור..

ובינתיים ..

אנשים משתנים

ואנשים ממשיכים

אנשים נעלמים

ואנשים פשוט מתאדים לי מול העינים

אחרי כל ההבטחות,

אחרי כל המכתבים,

אחרי כל הבכי,

ואחרי שכבר עברנו את הכל..

אנשים משתנים ובכלל אין ספק

ואולי, אולי יום אחד אני אמצא

אותם שוב,

את האנשים האלה

האנשים שהשתנו,

והאנשים שכבר השתנו כל כך

הרבה פעמים שכבר חזרו להיות

מה שהיו.

ולפעמים נדמה שהם כבר כל כך

שונים, כל כך שונים ולא מוכרים

ואולי - אפילו מוכרים עד כאב

אנשים משתנים ואין טעם לנסות

להגיד שלא.

כי זה שקר.

ואסור לשקר.

ואומנם ? מי אמר שאסור לשקר ?

הרי השקר הפך לתורת חיים,

וכל זה למה ?

כי אנשים ... פשוט, משתנים

אני יודעת שגם אני השתניתי,

אפילו השתנתי נורא

אבל אני יודעת,

שגם כשאהיה גדולה

שאפגוש שוב את האנשים שהתשנו

וחזרו, והשתנו, וחזרו..

אני אזכור אותי.

את הילדה הקטנה בת ה-12

שכבר אז הבינה שמשהו פה עקום

את הילדה בת ה-8, ה-9

ה-4, ה-3 וה-16.

אחרי כל שנה שעוברת,

אם זה בתמונות או בדברים שכתבתי

אני רואה כמה השתניתי, וכמה התבגרתי

ואולי - האם השתנות היא בעצם התבגרות ?

אולי מי שמשתנה בסך הכל מתבגר, וממשיך הלאה ?

אבל הוא ממשיך הלאה ושוכח,

שוכח כל מי שעזר לו, או איך שאומרים

"כל האנשים הקטנים שבדרך"

אבל אני חושבת, ש"האנשים הקטנים"

הם בעצם האנשים הכי גדולים

אלה שהצליחו לגדול ולזכור,

לזכור מה רצו שעוד היו תמימים,

להיות שחקנים, זמרים וסתם, חוקרים של מזג האוויר.

כי בסופו של דבר, אם אתה לא זווכר את האנשים

הקטנים שעזרו לך בדרך להיות גדול,

מי אתה בעצם ?

אני לא חושבת שאני גדולה

להפך, - אני חושבת שאני מאוד- מאוד -מאוד קטנה

וגם - אף פעם לא רציתי להיות גדולה.

כי מי שקטן, ניחן בכל כך הרבה תבונות

שהמבוגרים לא יכולים להבחין בהם,

בין אם זאת אשמם, ובין אם לא.

כי התמימות? היא המתנה הכי טובה,

שאדם יכול לקבל.

אנשים משתנים ואין שוב צורך להכחיש.

וגם אני כבר הבנתי,

שאנשים משתנים ואי אפשר להאשים

בין אם זה הזמנים, החברה, הגיל

או סתם בחירה אישית

כי אנשים משתנים...