היי .
החלטתי לכתוב סיפור בהמשכים ,
עד שיימאס לי .
אמ ,
מקווה שתאהבו [:
פרק 1 - מכתב התאבדות .
אמא , אבא .
אני מצטערת אם המעשה שהחלטתי יגרום לכם רע .
אני כלכך מצטערת !
אני יודעת שסבלתם לא מעט בשנה האחרונה ,
גם בגלל שרון .. ובגלל סבתא .
אבל ..
נמאס לי מהחיים ,
נמאס לי לקום בבוקר.
נמאס לי ללכת לביה"ס עם חיוך מזויף ..
נמאס לי לחזור כל יום מביה"ס ,
ולנגב את הדמעות שניה לפני שדלת הבית נפתחת .
אני רוצה שקט ,
אני רוצה לתת לכם מנוחה ממני .
תודה על כל מה שעשיתם למעני ב-15 וחצי השנים האחרונות ,
על שתמכתם ועזרתם .
שהשתדלתם לא לתת לי ליפול .
אני מעריכה אותכם על הכל , באמת .
מיסרו את אהבתי לחברים -
שלי , מאי , יובלי , נופר ,
דן , אלון , גילי , ..
אתם יודעים .. לכולם .
ושוב .. סליחה .
אני ילדה רגילה ..
קוראים לי לירון ,
אני בת 15 וחצי מחיפה .
נראית רגיל ,
אפילו די גרוע לטמעי,
למרות שהרבה אומרים שאני יפה.
שיער מתולתל , אך קופצני ,
עיניים חומות בהירות .
אני לא רזה , ולא שמנה .
מלאה במקומות הנכונים ;] .
שפתיים הנראות כאילו צייר צייר אותם ,
סימטריות ,וורודות ויפות .
פנים צרות .
אני מקובלת ,
יש לי חברים .
אבל בכל זאת .. מה גרם לי לכתוב את אותו מכתב ?
לפרק הבא , לחץ פה .