חייה של דרקולית

אז חזרנו ללימודים...הלחץ עלה מעט...המורים עצבניים..מטילים עלינו שיעורי בית כאילו אין לנו עוד מקצועות להתמקד בהם...

הרבה מהם מעבירים את התחושה של "בעייה שלכם..תסתדרו..", אולי חלק קטן באמת תומך בנו, אבל הוא קטן מאוד...השביתה הזו פשוט הייתה תרמית לשבת על התחת בבית ולפספס חודשיים חשובים של למידה...המורים לא השיגו הרבה מבחינת המטרות שלהם...וגם אם כן, היחס שלהם לא שונה וכולם מחפשים איך כמה שפחות לעבוד...פשוט חבל...הרסו לנו את כל החוויה של כיתה י"ב...אנחנו לא אמורים להרגיש רע עם עצמו, כל כך לחוצים...:\

לנושאים אחרים..טוב אולי לא...מבחן בביולוגיה, ראשון ברבעון מאז השביתה...ביום חמישי...נשרוד את זה...

ביום שני יש לי מיונים למשרד הביטחון...בת"א...מקווה שיהיה טוב..:)

עברתי מצפייה-> לקריאה ועכשיו לכתיבה...התחלתי לכתוב את הפאן פיק הראשון שלי באנגלית..!!!!(באמצע שיעור צרפתית המשעמם בתולדות היקום שכן חברתי לא נכחה..)...אף אחד לא יראה אותו, אני כותבת אך ורק בשביל הסיפוק העצמי שלי..:) ועד כה הוא מעולה, וגורם לידיים שלי להתלונן הרבה..אבל אני לא יכולה להפסיק לכתוב, הרעיונות זורמים בכיף מהראש אל הנייר...פשוט מספק...וממכר..

אתמול קראתי בשבע וחצי שעות את "אל תגלה"/הרלן קובן...ספר מעולה!! בשורה התחתונה הרלן קובן סופר ממש מצויין...אני אוהבת ספרי מתח והוא באמת סופר מעולה! מומלץ בחום..

ואם כבר מזכירים..אני ערה מאתמול מ12:30.. (כלומר כרגע אני ערה 27 שעות ו40 דקות..בערך..=]) ולא הלכתי לישון, בגלל הספר ובגלל ההתמכרות הקטנה/גדולה שלי..האמת אני לא ממש עייפה אבל אני מרגישה קצת חולה..

חולה.

צינון קשה.

מזל שיש טישו רך.

כאבי גרון (יחסית קלים).

תה.

כאבי ראש (יחסית חזקים).

כדור.

צינון.

וכך הלאה...

פשוט באסה...!

הכל עדין הזוי..

נחייה ונראה מה יהיה בהמשך (או שלא?)

מחר יום ארוך, מתחילים ב-9 אבל אז יש ספורט על הבוקר של תחילת השבוע, וזה אומר ריצה..יש מקום להשתפר.

אח"כ שעתיים מגמה..יחסית נסבל. חומר נהיה קשה ומסורבל יותר.

אח"כ (תודה לאל!) שעתיים ספרות, עם המורה הכי מתוקה שהכרתי בתיכון...יש לי אליה הרבה הערכה, וזה לא קורה הרבה..!..

אח"כ שעתיים צרפתית...אין לי מילה אחרת B-O-R-I-N-G במלוא משמעות המילה.

אח"כ קבעתי עם א&א להמשיך את העבודה שלנו במגמה (האמ ביולוגיה האמ)...אנחנו מתקדמות יפה...ככה זה נראה לפחות...אנחנו די עצלניות וכשאנחנו נפגשות זה הרבה צחוקים...יותר מעבודה רצינית. אבל זה כיף ;)

עלים מייצגים. זה מה שחשוב.

יום רביעי ניסוי בבלמונטה. אני צריכה לקטוף עלים. שוב. מזל שאין הרבה עוברי אורח ברחוב שלי שיסתכלו עליי וישאלו את עצמם מה קורה לנוער של היום, עברנו לקטיפת עלים?

שיהיה שבוע טוב.

מחכה כבר ליום חמישי ב21:00...השעה היחידה בשבוע שבה אני מרגישה טוב. יחסית...

פוסט מטומטם.

H

אה, יש לי פרו...נראה כבר מה נעשה עם זה...מסתבר שזה פחות מרגש ממש שחשבתי..