אם היה באפשרותי לבקש משאלה מה'...
מכל המשאלות בעולם הייתי מבקשת 5 דקות איתך...
דקה ראשונה- להגיד לך שעוד לא השלמתי עם זה שהמוות שלך היה לחינם, על כלום...
דקה שניה- לאמור לך עד כמה אני מתגעגעת ועד כמה אתה חסר לי.
דקה שלישית- לאמור לך שאולי לאט לאט אני מתחילה להבין שה' לוקח את הטובים ביותר אז בגלל זה הוא לקח את הבנאדם הכי מושלם על פני האדמות, אותך.
דקה רבעית- ללחוש לך עד כמה אני אוהבת אותך, ולעולם לא אשכח...
ודקה אחרונה הייתי מבקשת בשבילך אלוהים, לשאול אותך, אולי תתחרט?
תחזיר לי את היקר לי מכל שלקחת מבלי התראה מוקדמת?!!
15 שעות לפני הפסקת אש, התקשרת, המספר שלך הופיע על הצג לאחר שבוע שכבר לא שמעתי ממך.
"זהו," צחקת "זה נגמר יפה אחת! עוד 15 שעות אנחנו יוצאים מלבנון ואני בא אליך...התגעגעתי..דיברתי עם כולם כבר עשיתי סבב טלפונים מהיר, את האחרונה...תמיד משאירים את המתוק לסוף.." שוב צחקת..
"תחזור כבר אתה כל כך חסר לי, אבל אני גאה בך, כל כך גאה...עברת את זה...זהו עוד מעט אתה שוב שלי" חייכתי לעצמי אך הדמעות חנקו את גרוני...
"אני חייב ללכת...ביי מאמי" ניתקת, כשאמרת שאתה חייב ללכת לא תיארתי לעצמי שזה יהיה לעד..
שעתיים אחרי, נפל עליך נ"ט, שעתיים אחרי לקחו לי אותך!!!
אתה יודע, כולנו לקחנו את זה קשה, אמא שלך, נפלה לרגלי בהלוויה ואמרה שאני האחרונה ששמעתי את החיוך שלך ושלא אנתק איתם קשר... וכמעט לא עמדתי בהבטחה... הגעתי הביתה והחלטתי שהרצון להיות איתך גובר עלי, לא אכלתי לא שתתי בממשך שבועיים, התעלפתי, בחדר, אבא שלי שבר את הדלת, הייתי בבית חולים כמעט שלושה שבועות, והרופא טען שרק חצי שעה הפרידה בנינו? איך הוא יכל להציל אותי ככה? איך...
יהי זכרך ברוך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
