לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"When it feels like living's harder than dyin', For me givin' up's way harder than tryin'"

Avatarכינוי: 

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

עייפה


הייתי בקן היום משמונה בבוקר.. עד 4 אחר הצהריים.

האמת היא שממש נהניתי רוב הזמן, ז"א, באמת עבדנו ולמדתי לדפוק בזנטים עם הלמניה, לקשור כתובות אש לבזנטים, וגם מה זה שזור ותוכי ונשר ועוד כל מיני מושגים בבנייה ופירוטכניקה.. אז די השכלתי, ובכל זאת היה לי חבל שזה לא היה נראה כמו יום לפני החג מעלות..

לא היינו ליד הקן אז לא הייתה מוזיקה כמו תמיד [כי הפעם החג לא צמוד לקן], ולא היו מלאמלא אנשים.. אבל בכל מקרה מחר תהיה מוזיקה ופול אנשים וכבר נקים את הבמה ויהיה שמח(:

וגם גיליתי שחניכה שלי מאוהבת בשחם.. וזה קצת מטריד לאור העובדה שהוא ב-י' והיא ב-ו'!!! יעבור לה [אני מקווה..].

מחר חג מעלות!!!! ואז סוף סוף כל הלחץ ירד.. לא נצטרך לקרוע את התחת כל היום ולמות בחזרות מסכת! וואו יהיה כל כך מעולה.

_______________________

 

ביום ראשון אני נוסעת לאילת ל-3 ימים, עם הרבה מאוד אנשים מהשכבה.. משהו שארגנו לנו בביתספר.. אמור להיות כיף.

אף אחד מהחברים שלי מהקבוצה לא יוצא, אבל הרבה אחרים כן, שזה גם טוב. אני רק מקווה שלא יהיו בלאגנים עם החדרים.. תחזיקו לי אצבעות/m\. כן נו אני יודע שזה לא הסמל ל"תחזיקו לי אצבעות" אבל זה הכי טוב שיש לי אז שתקו.

בכל מקרה, אילת- החלטתי לא להנמיך ציפיות, אני אצפה שיהיה כיף, וגם יהיה כיף! יהיה מטורף!

_______________________

 

If I turn into another"

dig me up from under what is covering

the better part of me

 Sing this song

 remind me that we'll always have each other

"when everything else is gone

מתוך Dig/Incubus

-רותם

נכתב על ידי , 26/10/2007 17:08   בקטגוריות תנועתית  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רוצח אחד היה ליצחק?


או חברה שלמה שראתה את ההסתה ואת הקריאות לרצח, ושתקה?

חברה שלמה שלא פקחה את עיניה, ואולי כי את הכתובת על הקיר היא העדיפה לא לראות, חברה שלמה שנתה אישור לרצוח.

אומרים שכולם חכמים בדיעבד, ואולי יש בזה משהו, ייתכן שקל לי לשפוט כי הייתי בת 3 וחצי אז- אבל לשפוט את החברה כיום, אני יכולה, ועוד איך..

הרי מי מאיתנו באמת יכול להגיד, שהוא חושב שרצח כזה לא יקרה שוב?

בתור מדריכה בתנועה דיברתי היום עם חניכיי על השיעור שהיה להם בנושא בבית הספר, ושאלתי אותם על מה דיברו, מה היה נושא הדיון.. לא הופתעתי לשמוע שהדיון כלל, שוב, אך ורק דיבורים שטחיים על ליל הרצח [שהם הרי לא רלוונטיים כלל לילדים שלא חיו באותה תקופה בכלל]. ראיתי איך החניכים של חברה שלי, שעשו את הטקס היום בבית הספר שלהם, התנהגו בטקס שנערך בקן. לא היה להם מושג בכלל מה הם קראו בטקס בבית הספר.

מרגיזה אותי ההתמקדות החוזרת ונשנית בדמותו של יגאל עמיר, ובציור דמותו כעשב שוטה, משוגע, תפוח רקוב. קל להפנות אצבע מאשימה אחת, אבל לא לחינם אומרים, שכשאתה מצביע על מישהו- שלוש אצבעות מצביעות עלייך. לא מדברים כלל עם הילדים על העתיד שלהם במדינה הזאת, על העובדה שהם אלה שישפיעו על עתידם כאן, שהם אלה שבכוחם יהיה למנוע את הרצח הבא. לא מפיקים לקחים, לא מסיקים מסקנות.

כל הדיבורים איתם הם כל כך ספציפיים, על ליל הרצח, על יגאל עמיר, תולדות חייו של יצחק רבין ז"ל.

במקום לדבר איתם על קדושת החיים, על דמוקרטיה, על רצח הדמוקרטיה, על ריבוי דעות ופתירת מחלוקות, מדברים איתם שוב על העובדה שרבין יכל ללבוש אפוד בליל הרצח ובחר שלא, על לימודיו בכדורי.

לדעת מי היה רבין ומה היה פועלו חשובים מאוד, אבל הם חסרי משמעות אם אין בהם מסר, אם לא בוחרים בדרך הקשה של לחנך.

האם אין למשפט "במותו ציווה לנו את החיים" שום משמעות? הוא סתם עוד משפט שאפשר להגיד לילדים להקריא בטקס? אני תוהה שוב ושוב- מדוע לא מדברים על הנאמר במשפט, על משמעותו, מדוע לא מחנכים לפיו? ותשובה לשאלותיי, אין.

איך יכול בית הספר להגיד שהוא מחנך את דור העתיד, כשלמעשה הוא לא עושה זאת כלל?

 

ואני חוזרת לשאלתי ההתחלתית- האם מישהו, שבאמת מודע למצב החברתי במדינת ישראל, יכול להגיד שלא יקרה כזה רצח שוב? אני יותר מבטוחה שלא.

ונראה לי, שבעוד שיש ציבור הולך ומתמעט של אנשים שדואגים להזכיר- קם מולם ציבור ההולך וגדל, של אנשים שבוחרים לשכוח.

לא אשכח, ולא אסלח.

 

רותם.

נכתב על ידי , 24/10/2007 23:34   בקטגוריות ביקורת, תנועתית, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשובות לשאלון השבועי


שיר שגדלת עליו בילדותך

Yellow Submarine ובכלל עוד הרבה שירי ביטלס

 

השיר שמזכיר לך את האהבה הראשונה

ונוס בטרנינג של איפה הילד.. אלוהים

 

השיר שמחזיר אותך אחורה אל תקופת הנעורים

אני עדיין בתקופת הנעורים.. ובכל זאת, אם נדבר על כיתה ז', השיר "דוד אוהב אותך" [ורוצה לעשות לך בת..] פשוט מחזיר אותי לימים ורודים{:

 

שיר שמזכיר לך משהו עצוב

Knocking On Heavens Door של בוב דילן..

 

שיר שאת מזדהה עם המילים שלו

"עיניים זרות" ו"מבול" של רונה קינן

 

שיר שמזכיר לך אירוע שמח

"ככה זה" של ברי סחרוף

 

שיר שמאז ומתמיד ריגש אותך

Hurt בביצוע של ג'וני קאש

עריכה: גם Don't Wanna Miss A Thing של ארוסמית'(:

יש שיגידו שהוא קיטשי מדי למוח הציני שלהם, אבל בעיניי הוא מדהים..

 

שיר שאת לא יכולה להפסיק לשמוע אותו

איזה שיר של סטיבי וונדרXD לא מצליחה להיזכר..

 

שיר שגורם לך להרגיש "חופשי"

"תתארו לכם" של שלמה ארצי

 

 

"והכל יקפא,

אם יהיה לנו רגע

לעצור בפינת רחוב

לחבק ולעזוב

כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות

לאהוב פחות.."

 

אני מתגעגעת לאיך שהכל היה פעם

נכתב על ידי , 21/10/2007 22:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פתאום נזכרתי בשביל מה אני שם


זה לא סוד שההדרכה שלי עד כה הייתה משהו שלא הכי נהניתי ממנו, ועשיתי אותו בעיקר בגלל שקיוויתי שמתישהו אני אתחיל להנות מזה.

היום בשבת מלכה קיבלנו את המערכים שלנו לתקופה הקרובה, שנקראים "איזו מדינת ישראל אתה רוצה?" [חלק ממשפט שאמר במקור רבין], ואני, שהייתי צריכה לחזור הביתה לארוחת צהריים, קראתי את ההקדמה בעמודים הראשונים בבית.

פתאום, תוך כדי הקריאה, התחילה לחזור אליי התחושה שבגללה רציתי להדריך.

הרי זה כל העניין, המחויבות הזאת לחנך את הילדים שאני מדריכה לקבל אחרים, לפתח דעות ובו זמנית לקבל דעות שונות, להבין שכל האנשים מסביבם שווים להם, ושמגיעים להם אותם הדברים.. ללמד אותם לשתף ולחלוק, ולחלום.. ולהיות קצת יותר מודעים למה שקורה במדינה, ואפילו קצת לרצות לשנות.

נזכרתי פתאום שאני שם מסיבה מסוימת, בשביל לחנך את הכמה ילדים האלה שיש לי בקבוצה להגנה על הדמוקרטיה.

זה נשמע נורא גדול, וזה באמת גדול, וילדים לא תמיד מבינים לגמרי, ומן הסתם אני לא מצפה מהם לצאת בקריאות לחשבון נפש כולל במדינת ישראל, אבל אולי משהו מזה באמת יקלט אצלם. אולי כשהם יתחילו להתבגר ולקבל יותר מודעות לסביבה בה הם חיים, הם יפקחו את העיניים ויבינו שצריך לשנות פה דברים. אולי הם ירצו להדריך יום אחד בעצמם..

ובשביל זה, ובשביל להבטיח שאני אעשה הכל בשביל שהילדים האלה ידעו למנוע את הרצח הפוליטי הבא כשהם יגדלו,

בשביל זה אני שם.

ופתאום, כמו איזה קסם, לא היה לי רע לפני הפעולה היום.. ונהניתי כל כך, ודיברתי עם חניך שלי על כל הלחץ לקראת כיתה ז'.. ואני מרגישה שיש התקדמות, לאט לאט, אבל שהוא באמת תופס אותי כמדריכה שלו, וכדמות משמעותית. ובדיוק לזה חיכיתי.

 

אוהבת המון,

רותם.

נכתב על ידי , 20/10/2007 20:41   בקטגוריות תנועתית  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לליניק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ליניק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)