|
| 1/2009
 "זה רק הלב שכואב לי.."
לא חשבתי שאני ארגיש ככה לבנאדם, הנשיקות, החיבוקים, הדברים המתוקים שאמרת לי, איפה הם היום?
אני התאהבתי בך, ואתה, כמו כלב הלכת וזרקת אותי, אחרי שניות, אפשר לומר שחיכיתי לך כל החיים, אבל אתה באת, ובשנייה הרסת הכל, כרגיל. אח, כמה אנשים אמרו לי להתרחק ממך ואני כמו מפגרת לא עמדתי בזה יותר, כי התאהבתי בך.
הבנאדם הראשון והאחרון שבאמת התאהבתי בו.
כמה הרגשתי מושפלת, מגעילה. גרמת לי לחשוב שאני אשמה, כרגיל.
הרגשתי שאני מוכנה לעשות הכל בשבילך, פשוט הכל. אפילו את הגוף שלי יכולתי למכור לך, רק כדי שתהיה מסופק. לא ידעתי בכלל מה זה אהבה, ואתה, בזמן קצר כל כך לימדת אותי, וגרמת לי להרגיש מה זו אכזבה. אכזבה של ילד, שכל היום מחפש עוד בנות ל"רשימה שלו".
והכאב הזה, שנמשך כל כך הרבה זמן, לא מפסיק. כל דיבור הכי קטן או שיחה קטנטנה, גורמת לי להתאהב בך מחדש. אפילו בלי מילים, רק לראות אותך מתהלך לך בגאווה עצומה, בלי להגיד שאתה שלי. כי אתה לא.
הכאב הזה חוזר ומכאיב לי שוב כל פעם מחדש. אתה גורם לי לא לחשוב אפילו על בנים אחרים. כי הרי בשבילי רק אתה קיים. כל העולם סובב סביבך, ואתה נותן לי את ההקגשה כאילו אני לא באמת קיימת. כאילו אני עוד ילדה בעולם, ילדה חסרת חשיבות.
אתה לא חושב שגם לי אתה מכאיב? אני גם פה אתה יודע!
הפרפרים בבטן כל פעם שאני רואה אותך, ההתרגשויות והמחשבה שאולי יקרה משהו, שאולי נחזור ואולי יקרה משהו, אבל זה לא יקרה.
זה אף פעם לא יקרה!
כי תמיד לקחת אותי כמובנת מאליו, לי אין רגשות ואני לא קיימת. נורא קל לך לזרוק אותי ומעט זמן לאחר מכן להיות עם מישהי אחרת, מישהי שנורא התקרבתי אליה בזמן האחרון, ופשוט לחרבן הכל.
הכאב הזה נמצא אצלי יום יום בלב, כבר שנה.
אני נשבעת לך שאני לא עומדת בזה יותר, כי זה כואב לי יותר מידי. אתה גורם לי לחשוב מחשבות דיכאוניות על עצמי, להתאבד.
כי הרי אין לי סיבה מוצדקת לקום בבוקר,
פעם היא הייתה- אתה.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
