פוטנציאל לא ממומש.

לפעמים דברים באמת קורים משום מקום, ומעצמם.

בלי שצריך לחכות להם, בלי שצריך להביא אותם,

בלי שצריך לתרץ אותם או להחזיק אותם בכוח.

דברים קורים.

דברים מפסיקים, אחדים באים במקומם, במידי או אחרי הרבה הרבה זמן.

אני לא מחכה, אני קצת בסדר עם זה.

הגעגועים האלה אוכלים אותי מבפנים,

ומתוכם באות הרבה מחשבות על הווה ועתיד.

לפעמים דברים פשוט קורים ונהיים ותופסים חלל בחיים שלנו,

בלי שצריך להצטער או להרגיש שפיספסנו.

אני לא מרגישה פספוס, אפילו יותר נכון לומר שאני לא מרגישה כלום.

אני בסדר.