כל מיני פרוזות שלי

אין לי מושג איך הכל התחיל

אבל אני יודע איך אני עכשיו

חבול ממהמורות החברה

רוצה ליהיות שווה אך איני יכול

במקום שאין פינה חמה בלב

מסתובבת לה נפש אבודה בקור הקודר

קור אשר חודר וחונק את העצמות

ומקפיא את הנשמה

אף אחד לא היה שם בשבילו ובשבילה

כשהיו רגע אחד מסכין או מתליה

כולם דאגו לעצמם,לחמם את עצמם בעולם קודר שכזה

אך הנשכחים נשארו בכפור,הרחק מעין אנושית אם דבר כזה קיים..

הם הדליקו מדורות אך הנשכחים,המוגלים,הושארו מחוץ למעגל החום

וכל אחד ואחת מהם הלכו למסע אל החום או אל שיגעון.

כבר היה נמעס לו לחכות למוות המייגע,הוא רצה אותו קרוב הוא רצה אותו בדם

להרגיש איך שלאט לאט ליבו מתחיל לפעום בשקט, איך עיניו יראו הזיות של יד מחבקת

או סותרת, לרגע המתוק הזה של החנק והנה זה מגיע,הדם מפסיק מלזרום,הנשימה נחלשת

כאילו התחילה ללחוש ולא לזעוק

הרגע הגיע הנה הוא כבר כאן

וכולם יודעים שזה אשמתם אך מחליטים לשמור על שתיקה

ולהגלות עוד אנשים ממעגל החום והשפיות

כי הרי עם מראהו אינו יכול להיות בינהם והרי עם חשיבתה השונה במקצת, הצודקת

אינה יכולה לשבת בין אנשים רעים במעגל אשר מעריץ חד גוניות אז לאשפתות הם נזרקים

נשמות מסכנות,נשמות בודדות ששוקקות לחיים אך לשווא..