אוניברסיטת החיים.

בס"ד

את האהבה הגדולה שלי והרצון שלי לכתוב הרגשתי בגיל צעיר מאוד,

הייתי כותבת אז יומן, שירים בעברית, ואפילו בערך שני שירים באנגלית.

הכתיבה שלי אז הייתה כתיבה של שירים ברמה של ילדה ביסודי, והיום אני מאמינה שיהיו לי יכולות טובות יותר,

ועדיין אני מרגישה שמשהו פה לא בסדר.. למשל, אם אני רוצה ללכת לקורס כתיבה יוצרת, בעיר קטנה כמו העיר בה אני נמצאת אין שום קורס בנושא.

אני מרגישה תמיד את הקושי בלהיות במדינה כמו ישראל דלת אמצעים ודלת אפשרויות מנושאים שונים.

ומצד שני, תמיד הייתי פטריוטית מאוד, ולצאת מישראל לא ממש בא בחשבון.

אך אני לא אוכל להתווכח עם העובדה שרק בת"א באמת אפשר למצוא אפשרויות מתוך כל המדינה ה"מפותחת" שלנו.