אוניברסיטת החיים.

בס"ד

אני חושבת על זה ומשתגעת.

אם לא היית מכירה אותך, בעצם לא הייתי יודעת דבר.

אם לא הייתי מכירה אותך, לא הייתי אוהבת אותם דברים, שואפת לאותם מקומות, משתתפת באותם דברים.

אילולא אתה, לא הייתי מגיעה לאותן אידיאולוגיות, אמונות, מחשבות, לא הייתי שואפת כלל.

אם לא הייתי מכירה אותך, הייתי חושבת שונה, בעלת רצונות שונים לחלוטין ודברים אחרים, הייתי רואה לטווח פחות רחוק, לעתיד יותר קרוב.

אם לא אתה, לא הייתי מכירה את אותם אנשים, לא הייתי מתחילה להיקשר לאף אחד, כי אם לא אתה לא הייתה לי מטרה.

אם לא הייתי אז באותו היום נמצאת במקרה בסביבה, מדברת במקרה עם אותם אנשים שאתה היית חבר שלהם,

אילולא היית חבר שלהם, לא היינו מכירים.

אם לא היינו מכירים, לא הייתי אני שעכשיו.

אז אין מה לבכות על אם ואם יש מה שיש ואין מה שאין, דבר לא ניתן לשינוי כעת,

ובכל זאת תחושה מוזרה, שאולי בלעדיך הייתי את עצמי כפי שאני באמת רואה.

אני יכולה לרצות לשנות את המצב, אבל אני בניתי כבר שנתיים וחצי מתוך גיל ההתבגרות שלי עליך,

וזו הסיבה שאני כל הזמן מחפשת אותך, אתה גרמת לכיוון שלי, גם כשלעולם לא באמת הכרתי אותך.