אוניברסיטת החיים.

בס"ד

ההרגשה היא כאילו בסוף אני אצא בלי זכאות לבגרות.

עם 4 יח' מתמ' 5 יח' אנגלית 5 יח' משפטים וקרימינולוגיה ועוד 5 של ביולוגיה.

אבל בלי זכאות.

לא יכולה יותר עם ההתמודדות הזאת..

אני מרגישה בזמן האחרון כאילו אני מלאה במצבי רוח.

כמו הר געש שבכל דקה עומד להתפרץ, כועסת על עצמי שאני לא מספיק כועסת,

כועסת על עצמי שאני בסדר עם הכל.. אבל מבפנים? שום דבר לא בסדר,

ואני לא בסדר עם שום דבר.

רגישה לכל מה שקורה סביבי ובכל זאת הכל נאגר, ונאגר, ונאגר.

ואני רק רוצה לצעוק ולחפש את הדרך האמיתית שלי.

נמאס לי ממוסדות שאומרים לי מה לעשות,

נמאס לי מלגור באיזור בינוני מינוס עם אפס סיכויים להתפתח ליותר.

ולא, אני לא רואה איך אני יוצאת מזה.

לא בעזרת שום דבר שאני מתכננת לעשות!!

גם לא עם העתודה.

אם בכלל אי פעם אתקבל.

שאיפות לא בשמיים בכלל כדי שאולי אצליח באמת להגיע אליהן ולצאת מהבור הזה.

לצאת מהעיר הזאת.

ולא אני לא חושבת רחוק מדי ולא שואפת רחוק מדי,

ולא מדברת על לגור כמו מיליונרית בארה"ב.

אני חיה בקטן עם שאיפות גדולות אבל לא עצומות.

עם עיניים עצומות אפשר לבחור בשאיפות עצומות,

הבעיה היא כשאתה פותח עיניים ומגלה את המרחק בינך לבין אותן שאיפות עצומות.

ובאמת שדי, באמת שכבר כל יום נגמר בבכי בסטרס לא נגמר וברצון שלי לחיות אחרת.

הכל נראה כמו בעיה אחת גדולה חוץ מרגעי השמחה.

הכל שואף לאפס בשגרה ואז רגעי השמחה שנמשכים ערב אחד/צהריים אחד/בוקר אחד,

חוזרים להיות מדכאים ברגע שנגמרים.

כלום, ואני חוזרת כלום לא טוב כאן.

לא טוב לי כאן.

אני כל היום מתעסקת באלף ניסיונות שיהיה לי טוב באמת.

אבל נמאס לי לעשות מאמצים מפה עד הודעה חדשה במדינה מחוסרת אפשרויות.

אין לנו פה כלום.

ושלא תבינו ישראל היא הבית שלי, המקום היחיד שאני מדמיינת אותי חיה בו.

אבל נמאס לי מחוסר האפשרויות.

בכל תיכון יש את הבסיס של המקצועות המדעיים וחוץ ממנו עוד כמה מקצועות.

ואני שואלת, למה לא מתאפשרות יותר מגמות?

אה נכון כי אנחנו בית ספר קטן ואם יהיו עוד מגמות לא יהיה מי שימלא אותן,

יודעים למה? כי אולי ככה התלמידים יעברו מפיזיקה למשהו שבאמת מתאים להם,

משהו שהם יכולים חוץ מ"וואו זה יעזור לי בעתיד" הם יכולים להגיד "וואו זה העתיד שלי, זאת הקריירה שלי".

המדינה שלנו פשוט לוקחת לנו את הפוטנציאל הבסיסי שלנו וזורקת אותו לפח.

המדינה שלנו אומרת "וואו זה יפה שאתה יודע לצייר/כתיבה יצירתית/ריקוד/ספרדית/כל דוגמא אחרת,

אבל אתה צריך לבחור פיזיקה/ביולוגיה/כימיה/ערבית/מחשבים".

יודעים מה? המדינה הזאת צריכה שיפור דחוף.

זאת בדיוק הדרך שתגרום לעלייה במספר המובטלים,

יודעים למה? כי הם לא מוצאים בעצם את הקריירה שהם רוצים כאן.

כי לא נתנו להם מספיק רעיונות לאיזו קריירה הם יכולים להתפתח,

לא מספיק ניסיונות להבין למה הם מתאימים.

נתנו להם ספרות, אזרחות, ספורט (לא משהו ספציפי), היסטוריה, לשון, ועוד מקצועות חסרי משמעות.

חוץ מזה, באו והציבו להם עובדה - אם לא תצליחו בכל המקצועות הלא קשורים למה שאתם רוצים לעשות בעתיד האלה,

אתם לא יכולים לעשות את רוב הדברים שאתם רוצים לעשות בעתיד.

שכחו מעתיד.

אז תזכירו לי למה אני אוהבת לגור פה?