לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

A Diffrent Point Of View



כינוי: 

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

אכזבות?שוב?ככל הניראה שכן~


 

לפני רגע חברה שלי התקשרה אלי.היא ישר אומרת לי מתרגשת כולה

"אני שוב פעם מאוהבת!"או משהו בסיגנון,לא הבנתי מה היא אמרה בדיוק מכל ההתרגשות שלה.

אבל להבנתי מה היא התכוונה. :)

שאלתי מי זה.והתשובה שלה הפתיעה אותי.או שאולי בעצם...לא כל כך הפתיע,הרי זאת היא. זה כבר ידוע.

היא אמרה שמדובר בבחור מאוסטרליה.אז מה אני העשה?אמרתי לה כמובן מזל טוב.

אבל...מה אם היא שוב תיפגע?אני יודעת כמה היא רגישה אחרי הכל...ובסופו של דבר,אני הרי כבר ניפגעתי פעם.

ולא,אני לא מדברת על שקרים וכל הדברים הלאה.אני מדברת על רגשות תמימים שאין בהן נזק.

האומנם אין בהם נזק?המרחק הוא זה שגורם לנזק.

העובדה שאי אפשר לבוא לעלות על אוטובוס ולנסוע לפגוש את מי שכל כך רוצים לחבק סופו של דבר.

המרחק הזה גורם לך להשתגע מאהבה ומגעגוע שאי אפשר אפילו להבין מאיפה הוא בא.

זאת אומרת,אף פעם לא באמת פגשתי אותו,ואני עדיין מתגעגעת,רק ליראות אותו מתחבר שוב או לראות אותו כותב שלי

שאני חמודה ובעיקר שהוא דיי מחבב אותי.הדברים האלה מזניקים את הלב לשיאים חדשים.

ואז כשהשיחה שנימשכת לשעות הקטנות של הלילה ניגמרת ואני הולכת לישן,אני שוב מרגישה שקר,שאני לבד ואני בודדה.

ברגעים האלה אני מתחילה לקלל את המרחק הבילתי ניתן למעבר הזה...

 

אבל יש גם דברים אחרים שאפשר לכתוב.למשל על כמה שאני לא מרגישה טוב

ועל כמה שהחיים אמרו לי היום שאני צריכה להשאר בבית ולנוח ושמשהו איתי לא בסדר.

קמתי היום מוקדם מאוד ולא רציתי לישון למרות שהלכתי לישון מאוחר.זה אף פעם לא קורה לי!

אני תמיד קמה יחסית מאוחר ואז פותחת במירוץ נגד השעון בבקרים!

ואז למרות שקמתי מוקדם אחרתי להסעה.הלכתי לידיד שלי שגם לומד איתי בבצ'פר והוא אמר שהוא נוסע יותר מאוחד באוטובוס.

אבל לי לא היה כסף לנסוע אז הוא הציע שנלך ברגל(הוא גם פיספס את ההסעה או משהו כזה).

ואני בן אדם עצלן ביותר ולמרות שאופי שלי לא היה לי בעיה ללכת את כל הדרך לבצ'פר ברגל.

וזה ממש רחוק!הגעתי לסוף השיעור השני ^^"

בבצ'פר כל היום אני הייתי רדומה ובסוף נירדמתי בשיעור ואני היום בלי מצב רוח ולא מרגישה טוב.

דברים מתוקים לא עזרו לי להעלות את המצב הרוח-נדיר ביותר.

בסופו של דבר החלטתי שאני לא נשארת לדיבייט אלה נוסעת הביתה.

וכשחזרתי אני מגלה שיש לי חום,ואמא שלי בטובה רוצה שאני אלך לחדר כושר למרות שכואב לי הראש,אני עייפה ומרגישה לא טוב X:

שלא לדבר על זה שעכשיו יש גם חום(כרגע ממדתי...)

אה! ועוד דבר!היה סימן נוסף לזה שמשהו לא בסדר!קיבלתי 85 בהיסטוריה וזה היה הציון הכי טוב הכיתה!

עם 10 נקודות עולים...אז ככה שזה היה יום מעפן ביום <<"

טוב ביי ביי-הלכתי לנוח ואז חדר כושר TT^TT

נכתב על ידי , 25/1/2009 18:36  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,128
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMoonGirl_Yulia אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MoonGirl_Yulia ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)