הדברים מסביב הם לנצח.
היו דברים שהיו לנצח עד שקטעו אותם.
ואני לא מדברת על חיי אדם.
האדם לא קיבל חיי נצח אחרי ששלושת האדיוטים אכלו מפרי עץ הדעת.
הכל קוטעים.
שמיים. הדבר הכי שלם בעולם.
עד שבאו המטוסים וחצו אותו.
אדמה.
עד שהקמנו עליה בתים.
מים. עד שחצינו עם ספינות ואוניות וצוללות.
אפשר להאשים אותו על מה שהולך כאן?
אנחנו אלה שהורסים כאן הכל.
את הדברים הכי שלמים אנחנו חוצים.
כן, יש לי גם רגעי פלצנות קדושה.
הרגע ,שבזמן האחרון נהיה פחות נדיר, צריך להיות מתועד.
ואני אפסיק את זה כאן.
-
אני שונאת שאנשים נואמים.
כןכן, אני- שונאת- נאומים.
למה צריך לנאום? דיון זה הרבה יותר שווה.
דיון זה אפילו כיף.
ויכוח זה גם טוב.
אבל נאומים?
כשאי-אפשר בדרך להביע דעה?
מה זה שווה?
וכשזה מלווה בצעקות?
Fuck off!
הבטחתי שאני אסדר את החדר.
אירגנתי סידור חדר למופת ב10 דק'.
זה זה- או שאני אשמע את ההרצאה על זה ש"היה לי את כל היום לסדר".
10 דק'.
עדיף לכולם. חוסך לכולם עצבים מיותרים.
פאק! אני צריכה לסדר את הטבלת מגנים-בגרויות שלי.
מה זה לא בא לי על הבגרות במתמטיקה.
המגן שלי יהיה 25 ואני אקבל במקרה הטוב 50...
מצבי רע.
רע מאוד.
שישי מחר.
שיהיה שישי שלום.
וגם שבת שלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-