כן, מודה באשמה- אני עצלנית.
אבל לא מהזן המצוי- מהנדיר.
אני יודעת שאני עצלנית, אני אומרת לעצמי "חבובה, קומי מהספה ולכי ללמוד" ובכל זאת אני רובצת על הספה.
במקרים הנדירים אני פותחת את הספר או את המחברת, ומעיינת.
5 דק.
ואז, איך לא, אני חוזרת לבהות במסכים השונים.
והיי, יש לי מגוון ספרים שבמקרה יצא שהם לא ספרי לימוד- ואופס, הנה שוב אני שוקעת באחד מהם.
וכמובן, מחר אני אתחיל ללמוד.
אז מה אם אמרתי את זה גם אתמול ושלשום?
5 דק' כל יום בשביל 70 ו...פרקים בתנ"ך זה הספק מרשים! מה, לא?
מחר אני מתכוונת ללמוד!
יותר מ5 דק' שלמות- אולי ממש להספיק לפחות חצי מהפרקים.
היי, למגן הספקתי את כ-ל הפרקים ביום אחד!
(כן, כאן זה המקום למחמאות וסגידות למינהן...)
טוב נו, לפחות אני ניגשת עם מגן סבבה.
זה לא 100 אבל זה בסדר.
שיהיה לילה שליטה.
ובהצלחה לכל מי שעושה בגרויות.
ומי שלא... נאחל לכם בפוסט אחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-