אני אף פעם לא חושבת/מדברת/כותבת את זה.
וגם אם מידי פעם מגיחה מחשבה כזאת. זה אף פעם לא ככה.
פשוט לא יכולתי שלא לחשוב כמה הייתי רוצה.
כמה הייתי רוצה ללכת ברחוב עם המוזיקה שלי
והמכונית שלך תעצור
ואתה תחייך
ואני אצטרך כמה שניות כדי לקלוט
ואני אחזיר חיוך
ונדבר.
ואולי ניסע. לסתם מקום. לא משנה לאן.
שזה מצחיק כי אני לא אוהבת אותך.
או רוצה אותך.
או דלוקה/שרופה/חולה/שקר כלשהוא אחר.
אני לא יודעת למה אני חושבת עלייך.
אני חושבת עלייך אבל בפנים לא קורה לי כלום כשאני נזכרת בך.
את מה שאני חושבת עלייך אני יכולה לחשוב על כל אחד אחר. אין מה להתלהב.
מוזר לי איך פתאום באת לי למחשבה.
לא ראיתי אותך יותר מחצי שנה. ואני לא משתוקקת לראות.
אני מקווה שלא תעצור את האוטו שלך בזמן שאני אלך ברחוב עם המוזיקה שלי.
זה סתם יהיה לי מוזר מידי.
וגם ככה אני לא מתכוונת שיקרה כלום.
לא משנה שאין רגש, גם אם היה לי לא היה קורה כלום.
אתה בן-אדם מדהים.
בין האנשים היותר מדהימים שפגשתי.
אני מאחלת לך רק טוב בחיים.
כמה שיותר רחוק ממני והמחשבות המרגיזות שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-