שאני כבר כמעט ולא חושבת עלייך.
וכבר לא כואב לי על הפספוס.
ועל הפחדנות שלי.
ושלך.
וכבר אמרתי כאן פעם
שאתה בן אדם מדהים.
נכון שאין לי רגשות אלייך כבר מספיק זמן,
אבל תחושת ההחמצה הייתה.
ודי.
אני חושבת שאם אני אראה אותך
אני אשמח באמת.
וזה לא יהיה לי מוזר.
אני אחייך ואדבר איתך.
אני רק פוחדת להפתיע את עצמי.
ושאני אפגוש אותך שוב ואגלה שזה לא נעלם.
למרות שלא נראה לי שזה יקרה.
מבלבלים אותי.
כ"כ טוב לי עכשיו.
אם אתמול לא הייתי בטוחה, עכשיו אין לי ספק.
זה היה אחד הימים הכי מצחיקים שהיו לי.
הלכתי עם חיוך כל היום.
והוא לא ירד עד עכשיו. אני רוצה ללכת לישון איתו.
ולחשוב עלייך.
בפעם האחרונה לפני השינה.
כי אתה כבר יוצא ממני.
אתה כזה בן-אדם מעניין.
אני לא חושבת שאי פעם יגיע היום
בו אני אפסיק לחשוב עלייך ככה.
נכנסת לי ללב בזכות מי שאתה.
לא משנה שלא אהבתי אותך,
לא משנה שכן היו לי רגשות אלייך וניסיתי להדחיק אותם,
לא משנה שלך היו והתנהגת כמוני,
לא משנה שבכל מצב גם אם היינו אוהבים עד מוות לא היה יוצא מזה כלום
זה לא משנה.
משנה שאני רוצה אותך קרוב אליי.
אתה חסר לי. הנוכחות שלך. השיחות איתך. הצחוקים.
הלוואי שזה יסתדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-