ראיתי איזה סרט שמדבר על כל מה שאני כבר יודעת.
יודעת, אבל לא מיישמת.
וחשבתי שאולי הגיע הזמן שלי ליישם.
כי למה לא בעצם?
יש לי פחדים בנוגע לזה.
אבל אני באמת מאמינה שאני אצליח.
אני אצליח במה שאני רוצה.
אני אצליח להתגבר על הפחדים ולעשות את שלי.
אני רוצה וזה מה שמשנה.
יכולתי להמשיך לשבת איתכם שם.
הרבה זמן זה מה שרציתי
וזה בא לי בלי שבכלל תיכננתי.
זה היה כיף.
זה היה שונה ממה שאני רגילה אליו.
וטוב.
ומשחרר.
וכשחזרתי הביתה לא הייתי במצב הזה שאני תמיד נמצאת בו.
של הטוב המטורף הזה. של הריגוש המוזר הזה.
של ההרגשה המוזרה הזאת שאני כבר לא בטוחה אם זה טוב מאוד או רע.
זה לא היה לי.
לא תהיתי לשנייה אם זה טוב או רע.
זה טוב.
אין לי ספק בזה.
זה מרגיש טוב. ממש טוב. טוב מטורף. אבל אחר, יותר טוב.
אני לא יודעת אם זה ימשיך,
אבל גם אם לעיתים רחוקות ייצא לי לשבת איתכם ככה.
בשקט ובכיף כמו היום.
זה יהיה טוב.
אתם מרגיעים אותי ומסעירים אותי ביחד.
פשוט טוב.
אני כל-כך שמחה על התקופה הזאת.
באמת תקופה טובה.
או שהכל יציב לי מאוד או שכלום לא יציב.
והכל טוב לי.
פשוט טוב לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-