התחלתי לכתב פוסט באווירה נחמדה,
סגירת מעגל שכזו.
ונאלצתי לסגור הכל.
אני שונאת חדירה לפרטיות.
מרגיז אותי שאני מתאמצת לא לתת כאן פיסות קטנות ממני,
ובאמת שזה קשה לי, ובשנייה אחת אני מרגישה שוב שאין לי מקום.
דקה אחת שנתנה לי שוב להרגיש שאין לי מקום.
ובאמת, הכוונה הייתה טובה אבל זה לא משנה כלום.
לא סתם אני כותבת בעיקר מאוחר בלילה.
כשהסיכויים שיקראו כאן אנשים שמכירים אותי הם אפסיים.
ואני הרי אדע בסופו של דבר מי קורא כאן ומי לא.
אני כבר יודעת על ביקור אחד (ואני באמת מקווה שהוא היה רק אחד).
אם יש כאן מישהו שחושב שהוא יודע מי אני
בבקשה תגידו לי בפרטי.
במיוחד אתה.
כי זה לא פייר.
אני צריכה את המקום הזה כי אין לי עוד מקום שאני יכולה לשמור על אנונימיות.
אני צריכה את הפריקות האלה. באמת שאני צריכה.
ואתה לא נותן לי אפשרות לפרוק בשום מקום אחר.
זה לא כזה דרמטי כמו שזה נשמע,
אני פשוט צריכה את המקום הזה.
אם אתם קוראים כאן, אם אתה קורא כאן, בבקשה תגידו לי.
ואת הפוסט ההוא אני אכתוב מתישהוא,
אולי בזמן שהוא באמת היה אמור להופיע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-