ויש פחד מרכזי.
זה מדהים איך הוא מפנה את עצמו לפחד המרכזי החדש.
אני פוחדת מהכל
ולא פוחדת מכלום.
זה נשמע נורא יפה להגיד,
אבל זה באמת ככה.
מדהים איך כשמגיע פחד חדש הקודם מפנה את עצמו למגירה רחוקה יותר במוח.
שאני אזכור אותו אבל לא אתמקד בו. יש לי משהו חדש להתמקד בו.
אני רוצה שתהיה לידי.
ואני אגיד לך שאני מצטערת
ואתה תשתוק ותחבק אותי.
אני באמת מצטערת.
שלא תטעה, אתה באמת יקר לי. באמת.
ואני מצטערת שאני לא תמיד מראה את זה.
הבלוג הזה מוציא ממני דברים אחרים.
אני אפילו לא יודעת אם אני באמת מרגישה ככה.
זה פשוט יוצא החוצה.
ואולי זה בדיוק מה שאני מרגישה
ובגלל זה זה פשוט יוצא.