אני לא מצליחה להבין אותך.
התייאשתי ממך וחבל לי.
הרבה זמן חשבתי שמצאתי מישהו שמבין אותי
בלי שאני אוציא מילה,
מסוג האנשים שאומרים הכל במקומך
וגונבים לי את המילים מהפה
כמו שלפעמים אני מרגישה ששירים גונבים לי את המילים.
שאיזה משורר ביקר לי במוח ומהבלאגן שיש שם
הוא כתב את השיר שלו.
מסתבר שזה לא ככה,
לא נורא.
במילא לא ציפיתי.
אני לא מצפה לכלום. אף פעם. בכלל.
אני רוצה, מקווה, מייחלת, מתפללת אבל לא מצפה.
אכזבות יש בכל מקרה
אבל אכזבות אחרי ציפייה הן מכאיבות יותר
ואני לא רוצה אותן.
*
אני מצטערת שאני מאכזבת אותך.
אני מצטערת שאני מאכזבת את עצמי עם הויתור הזה.
סליחה. אבל אני לא באמת מצטערת.
אני רוצה לקום מוקדם ולעשות את כל מה שלא עשיתי.
שני תפוס לי.
*
היה נחמד לקבל ממך הודעה אחרי כל-כך הרבה זמן.
מפתיע אבל דיי התגעגעתי אלייך.
באמת מפתיע. אני לא נוטה להתגעגע לחברים.
אם אני מתגעגעת אני מדברת איתם
אז כנראה שלא עד כדי כך התגעגעתי. רק קצת.
בכל מקרה, זה היה לי נחמד.
בכלל, בא לי לדבר איתך.
*
איך תמיד בשעות המוזרות האלה אני חופרת חפירות חסרות משמעות בבלוג הזה?
אתמול באמצע הלילה קפצתי מהמיטה והתחלתי לכתוב (לא בבלוג, מסתבר שהמצאת הדף ועט עדיין בתוקף. אתם יכולים לבדוק, אני לא משקרת).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-