איזה מוזר זה היה.
הכל.
מההתחלה עד הסוף.
מהחזרה עצמה ועד לאנשים.
מפתיע אבל זה היה יום נחמד מאוד.
כמובן שעכשיו מתחיל הלחץ ההיסטרי אבל נשרוד
היה מצחיק.
כל-כך מצחיק
כבר שכחתי שבי"ס יכול להיות גם כיף. ומצחיק.
*
מכירים ת'קטע (תרגעו, אני לא עומדת לפרוץ במופע סטנד-אפ)
שאתם פתאום חושבים על מישהו
ומאז השם שלו עולה בכל מקום.
היה לי מקרה כזה ולפני כמה ימים זה הפסיק.
אני חשבתי לעצמי "יהי " ואז התיישבתי בשולחן
שהשם שלו היה חרוט בכתב ענק
שצועק לי מתוך השולחן
in your faceכמובן שלצד השם גם היו לבבות
(אני מקווה שזו ילדה בת 12 שציירה אותם ולא תיכוניסטית שטוענת לשפיות).
אז מה? בי"ס הא?
יאללה, זה עומד להיות קשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-
" ואז התיישבתי בשולחן