עברה שנה מאז שפתחתי את הבלוג.
עברתי הרבה עם הבלוג הזה.
לפעמים אני קוראת דברים שקרו לי מכל מיני חודשים ואז עולה לי חיוך או שאני חושבת לעצמי שטוב שאני מאחוריי זה. זה עוזר להסיק מסקנות, לשפר.
זה מרגיש לי טוב כשיש לי את הכל מול הפרצוף ואני תמיד יכולה להיזכר ולשפר.
כתבתי בפוסט הרשון שאני הרבה שנים בישרא ואף פעם לא יותר מחצי שנה ו"אולי הפעם נשבור שיא?!". אז שברתי שיא של עצמי
גם טרחתי לכתוב אזהרה:
-אזהרה קלה-
אל תנסו להבין מה עומד מאחורי הכתוב. אתם תטעו.
אל תנסו למתג אותי. אתם תתבלבלו.
הדברים נאמרים ע"פ ניסיון העבר.
האמת היא שהאזהרה הזאת עדיין תקפה. דיברתי כאן עם כמה גם מחוץ לבלוג ואלה שניסו להבין אותי או למתג אותי לא ידעו בכלל עד כמה הם טועים.
אבל נהיה לי כאן מקום נוח. מקום שהוא שלי.
היו כאן כמה פדיחות.
כמה אנשים שאני מכירה (וכמה שאני מכירה ממש טוב ואפילו כתוב עליהם כאן) נכנסו לכאן.
נאלצתי להחליף מספר, להחליף כינוי, להחליף את שם הבלוג- בגלל מקרה אחד ומיוחד.
הייתה שנה טובה ואני שמחה שלבלוג היה חלק מזה. אני שמחה שיש לי את זה מתועד.
היו לי כאן כמה הישגים גדולים שתועדו וחלקם הם בין האירועים המשמעותיים שהיו לי בחיים.
ביננו, עכשיו אני סתם נהיית קיטשית ודביקה אז נסיים כאן
שתהיה שנה טובה