מצד אחד אני גאה בעצמי שעשיתי צעד שרציתי לעשות, מצד שני זה מאכזב.
אני חושבת שזה בעיקר כי אני פוחדת ממה שיהיה עכשיו.
שזה לא יהיה כמו פעם, שאני פיספסתי את ההזדמנות שלי.
אני רוצה את ההזדמנות הזאת.
מצחיק, אני אומרת את זה כאילו היה משהו ברור על הפרק, 'ההזדמנות' הזאת היא פירוש שלי ורק שלי לדברים שקורים. בטח עיוות שלי למציאות...אבל אם לא? אם באמת היה שם צ'אנס ועכשיו אין?
לעזאזל.
הלוואי שזה יסתדר.
יאללה, אני לא מאמינה שזה קרה.
כמה כתבתי על זה כאן בקודים שלי...זה באמת קרה. סופסוף. אני עדיין בשוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-
