לא ככה רציתי שזה יהיה
אבל אני משערת שדברים לא קורים כמו שמתכננים אותם.
זה עדיין לא מאוחר מידי.
אני אומרת את זה לעצמי בלי סוף. אומרת ולא עושה כלום.
אני צריכה להתעורר ולהתחיל לעבוד לפי התכנונים שלי.
אני צריכה לתכנן יותר טוב את הדברים שאני רוצה.
אני צריכה להפסיק לכתוב כל כך הרבה 'אני'.
מי ייתן ועוד חודשיים אני אוכל להסתכל על החצי הראשון שיהיה מאחוריי ולחייך.
לחייך ולהיות מרוצה.
*
כשלון.
ככה אני מרגישה כרגע.
גם בגלל מה שכתוב למעלה וגם בגלל זה.
זה.
הזה הזה שפעם הייתי טובה בו, הייתי מקבלת מחמאות. הערצה.
נעלם לי.
הדבר היחיד שהרגשתי בטוחה ב100% שנכון לי ואני עושה אותו טוב ואני מקבלת עליו פידבקים.
אני מיואשת מזה. אין פידבקים. אין 100%. אין 100 בכלל למעשה.
אני קורעת את התחת בשביל כלום. למה זה שווה?
תכנונים לעתיד. אני כבר לא יודעת אם לתכנן או לא.
למען האמת זה לא כל כך בשליטתי. אני מתכננת דברים בלי לשים לב, ככה אני עובדת.
*
שבוע טוב יקיריי
מי ייתן והמשך השבוע יביא איתו הצלחות.