שהיית טיפה פחות אטום,
טיפה יותר מבין.
אני לא מצפה ממך להיות מרוצה ממה שאני עושה בחיים,
אבל אתה יכול להשתדל לתמוך,
לא לירות בי עם מילים בנסיון להחזיר אותי לדרך שלך.
אתה רק תגרום לי לסלוד מזה יותר. וממך.
הלוואי שהיית קצת יותר מעורב, אולי ככה היית מבין את המקום שלי.
שלנו.
אולי ככה היית מפסיק לירות מילים.
אני חושבת שאתה עושה את זה מסוג של תסכול. ייאוש. בדידות.
זה כואב לי בשבילך.
לעזאזל, הייתי רוצה פעם אחת לא לחשוב על הצד השני.
לכעוס בלי לחשוב למה אתה עושה את זה ואיך אתה מרגיש ומה עובר עלייך.
ולהבין אותך.
הייתי רוצה לכעוס כעס שלם. בלי להבין אותך.
לא רק עלייך. אני רוצה ללמוד לכעוס כעס שלם.
*
אני צריכה מישהו כאן. אני צריכה.
רוצה וצריכה.
אני מרגישה שאני רוצה לצטט את השיר מהפוסט הקודם,
אבל אין למה...אני יכולה להסתכל למטה.
תעשה שיבוא. תעשה שיבוא. תעשה שיבוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-
