Hidden Truth

שם.

אני שם!

הגעתי לנקודה שרציתי,
הצלחתי.

ועכשיו אני מתחילה לפחד

אבל מזכירה לעצמי שאין ממה לפחד.

יש לי את כל התמיכה שאני צריכה

ואם אני אראה שלא מתאים לי,

לא כי אני פוחדת,

אלא כי באמת לא מתאים,

אז יש מה לעשות בנידון.

ואין סיבה שזה יקרה

כי זה מתאים לי.

ואני שמחה.

-

השבוע זה קורה.

איזה לחץ.

אני מצפה לזה כל כך

אני יודעת שזה לא בסדר

ושצריך להרגיע ולא לתת לזה לעלות לי לראש

ושיש סיכוי שאני אתאכזב.

אבל אני מצפה.

ואולי עם מחשבות טובות אני אצליח?

-

אני מרגישה כאילו חזרתי לבית הספר

עם המבטים

והרצונות

והילדותיות המתפרצת שלי לפעמים.

כבר אמרתי שטוב לי?

אני תקועה באמצע שום מקום

אין לי כלום

אבל יש לי הכל.

יש לי אותי.

כרגע, זה מספיק כדי שאני אהיה עם חיוך.

אבל אני לא יודעת מי אתה.

ישבנו אחד ליד השנייה ואני קצת שמתי עלייך את הראש

וקצת ליטפתי את היד שלך

וחשבתי שזה טוב שאין לי בעיה עם מגע איתך

שהעזתי להעביר את היד שלי על היד שלך בלי לעצור את עצמי.

הרגשתי אלייך משהו חזק בחלום
והרגשתי נוח איתך כמו שלא הרגשתי במציאות עם אף אחד.
חבל שלא ראיתי את הפנים שלך.

החלום הזה עלה לי במחשבות כמה פעמים היום

נזכרתי בו ובתחושה שהייתה לי בחלום וכשקמתי.

הלוואי שתגיע באמת

ואני אוכל להניח עלייך את הראש

ולהעביר את היד שלי על שלך בלי להרגיש לא נוח.

אני טובה בזה.

סימון מטרות.

אין לי בעיה לסמן מטרות.

אני עושה את זה.

אבל לעמוד בהן זאת הבעיה שלי.

זה מתחלק לתחומים.

יש את התחומים הטבעיים שלי שבהם גם אם אני לא מסמנת מטרה
אני מצליחה להגיע למטרה.

יש את התחום שבו הכל לא זז לי, הידוע גם כתחום התקוע. הלוואי שהייתי מצליחה להזיז את זה.

הלוואי. זה כבר באמת מייאש.

כולם מתקדמים, חלק רצים קדימה, ואני תקועה במקום שהייתי בו גם לפני 4 שנים רק שעכשיו זה יותר מייאש.

ויש את התחום שבו זה מתפצל- מצד אחד אני מצליחה יופי ומהצד השני אני לא מזיזה את עצמי.

אני רוצה לכבוש את כל המטרות שלי.

לחיות כמו שחלמתי לחיות.

היום אני בעיקר חולמת. אני לא חיה.

אני לא חושבת שאי פעם חייתי כמו שאני מגדירה.

רק על הבמה אני חיה אבל אני לא מבלה את כל זמני על הבמה, לצערי,

אז מה עם כל מה שאני משאירה?

עשה שיהיה לי קל.

שיר החודש הזה. הלוואי ועד סוף השנה יתחלף לי השיר
כי זה כבר לא יהיה רלוונטי.

עשה שיהיה לי קל.

שהיית טיפה פחות אטום,
טיפה יותר מבין.

אני לא מצפה ממך להיות מרוצה ממה שאני עושה בחיים,

אבל אתה יכול להשתדל לתמוך,

לא לירות בי עם מילים בנסיון להחזיר אותי לדרך שלך.

אתה רק תגרום לי לסלוד מזה יותר. וממך.

הלוואי שהיית קצת יותר מעורב, אולי ככה היית מבין את המקום שלי.

שלנו.

אולי ככה היית מפסיק לירות מילים.

אני חושבת שאתה עושה את זה מסוג של תסכול. ייאוש. בדידות.

זה כואב לי בשבילך.

לעזאזל, הייתי רוצה פעם אחת לא לחשוב על הצד השני.

לכעוס בלי לחשוב למה אתה עושה את זה ואיך אתה מרגיש ומה עובר עלייך.

ולהבין אותך.

הייתי רוצה לכעוס כעס שלם. בלי להבין אותך.

לא רק עלייך. אני רוצה ללמוד לכעוס כעס שלם.

*

אני צריכה מישהו כאן. אני צריכה.

רוצה וצריכה.

אני מרגישה שאני רוצה לצטט את השיר מהפוסט הקודם,

אבל אין למה...אני יכולה להסתכל למטה.

תעשה שיבוא. תעשה שיבוא. תעשה שיבוא.