"Be the change you want to see in the world"
המשפט הזה מחלחל לי יותר ויותר בכל יום.
-
אני עושה את מה שאני רואה לנכון, מה שנכון לי,
גם אם זה לא הדבר האידיאלי כלפיי אחרים.
לפני שבועיים, אם אני לא טועה, אמרתי את המשפט שהמון שנים דאגתי לא להגיד בקול
והשתדלתי גם לא לחשוב ביני לבין עצמי.
אני לא חייבת לו כלום.
אני מכבדת, אני כן מרצה באופן כזה או אחר אבל כאן עצרתי את זה.
רציתי לכתוב שאין בי כעס ואין בי טינה אבל זה יהיה שקר. יש בי גם מזה וגם מזה.
רציתי לכתוב שזה לא נורא כי זה לא אוכל אותי אבל גם זה שקר. הכעס כן אוכל אותי.
יום אחד זה יתפוצץ. או שלא. יכול להיות שאני אשמור את זה ביני לבין עצמי ואשתף
את האנשים שאני כן חייבת להם. הרבה.
אכזבה לא יכולה לבוא מאנשים שלא קרובים אליי,
רק מי שקרוב אליי יכול לפגוע או לאכזב אותי.
ואז נוצרת בי חומה כלפיי המעשים של אותו האדם אבל זה לא אומר שזה לגמרי עובר על ידי.
זה נוגע, משאיר סימן ורק אז ממשיך הלאה.
אני חיה עם כל הרגשות האלה והם מתבשלים בתוכי המון המון זמן
וזה מתחיל לצאת ממני.
כי אני לא מרגישה שאני חייבת להתנצל על מה שאני מרגישה.
אני מרגישה חזקה יותר כי אני לא מפחדת יותר לחשוב את המחשבות האלה,
אני לא מרגישה צורך להתנצל בפני עצמי על המחשבות האלה
ויותר מזה, אני לא מרגישה צורך להתנצל כשזה נאמר בקול.
-
אני השינוי שאני רוצה לראות בעולם.
זה מרגיש לי הכי נכון להיות עם המשפט הזה בראש.
-
Be the change you want to see in the world
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-
