Hidden Truth

מה נהיה.
צעד קדימה,
שניים אחורה
ושוב חוזר.

אני מתחילה להתעייף מזה
אבל אני נשאבת לתוך זה, אני כאילו לא יכולה להפסיק.
לא רוצה.

הלוואי שהיית קצת יותר ברור.
אני יודעת שלא הייתי רוצה אותך ברור. טוב לי שאתה לא ברור ויש לי מקום למחשבות.

*

מעבר לזה דיי רגוע בימים האחרונים,
אני מחייכת הרבה.

אני מצטערת שלא הגבתי לתגובות בפוסט הקודם, אז אני אנצל את הפוסט הזה להגיד תודה על התגובות

מקום.

מרגיש בו נוח.

*

אני נשארתי אחרונה
ועדיין אני מאמינה שיסתדר.

היא יודעת לעשות
שירדו לה דמעות
זה סימן לחבק בשבילי
אני בא ועושה
היא צוחקת
מזל שאף אחד לא רואה
בטח חסרות לי מילים
אני לא מובן
לא מוגן
היא לא יכולה לראות
זה לבן על לבן
אז אי אפשר עד כאן

*

אולי זה לא בסדר,

לגרום לעצמי להתעורר ולא לשקוע

אבל אני ערה עכשיו.

אני מתחילה לפחד מהסוף. מתחילה...

כבר לא כל כך מתחילה.

אני פוחדת מהסוף.

נכון שהחיים ממשיכים ודברים נפלאים בפתח

אבל זה מפחיד אותי.

אתמול נכנסתי לאתרים של בתי ספר שהייתי רוצה ללמוד בהם

אני חושבת שאני דיי מפוקסת על משהו

אבל יש לי סוג של התלבטות בין שניים.

זה לא משנה, יש לי צבא לעבור לפני כן, מספיק זמן להחליט.

אני מרגישה כאילו חלקים של פאזל

מתחילים לשבת במקום הנכון.

*

בבית אין ריצפה
אני עומד על נייר
אני עומד על נייר

*

שבוע טוב
ולא לשכוח לחייך לפחות פעם ביום

יכולות לעשות כל כך טוב.
אפילו שהמילה הזאת שנזרקת היא לא כזאת חשובה להם

לי היא עושה כל כך טוב.

חזרתי בהרגשה טובה.

יכול להיות שמישהו אחר במקומי היה מתאכזב

ואני שמחה.

אני שמחה כי קיבלתי משהו אחר במקום,

משהו שאני רוצה יותר,

על הדרך קיבלתי פרגונים,

יצאתי עם חיוך.

אני שמחה.

איזו הרגשה טובה!

שיהיה סוף שבוע מעולה!