פרק 15
אני לא מאמינה! למה אני לא מאמינה?! :):) כבר תדעו חחחח:):):)D:D:D
אה.. והדרוש ממי.. אני לא הופכת את הסיפור לטלנובלה!! זה פשוט יצא נורא חמוד ומותח..חיחיחי...
טוב על בטוח זיבלתי לכם ת'שכל בשטויות על גבי שטויות אזזזז בואו נתחיל..חח
מהפרק הקודם:
זה נפל עליה במכה, אבל היא כאילו כבר הייתה מוכנה למילים האלה למשפט הזה, והיא הסמיקה ולמרות שידעה שהוא לא יכול להקשיב ושהוא על בטוח מדבר מתת המודע שלו אבל היא לחשה לו באוזן "גם אני, גם אני אוהבת אותך.. מאוד!" ובאותו הרגע היא החליטה לעשות מעשה נועז והתקרבה אל הפנים שלו, אל השפתיים שלו ונישקה אותו בפה, אחרי הנשיקה היא התרחקה ממנו לאט לאט והיא לא האמינה למה שראתה, עומר...
פרק 15 (מתחיל עכשיו:d)
אחרי הנשיקה עומר נראה כאילו הוא מראה מאמצים לכך שהוא רוצה להתעורר, אבל אחרי זמן- מה (שנראה כמו נצח) הוא לא היה יכול להתעורר, וכנראה גופו החליט להתייאש ולהפסיק לזוז..
"עומר?... עומר? אתה שומע אותי?" שאלה מנדי הלחוצה, "עומר?! נו בבקשה תתעורר תגיד משהו!" ומנדי התחילה לבכות.
סטייסי שחיכתה מאחורי הדלת שמעה את מנדי צועקת, וישר נכנסה לחדר "מה קרה שאת צועקת בקולי קולות?!" היא שאלה בדאגה מעורבבת בכעס; "סטייסי.. עומר... עומר... עומר נסה.. עומר נסה להתע..ורר" ואז היא התעלפה.
"מנדי!" סטייסי החזיקה במהירות את מנדי כדי שלא תיפול והושיבה אותה בכיסא שליד המיטה והחליטה להזעיק עזרה, אבל בדרכה החוצה היא נזכרה במה שמנדי אמרה לפני שהתעלפה וחזרה עליהן כמו תוכי "עמור ניסה להתעורר, עומר ניסה להתעורר" ואחרי שהפנימה את המילים הללו, המילים שחכת להן כל כך הגיעו בצורה שונה, היא רצתה לשמוע את המילים 'עומר התעורר, הוא בסדר והוא יחזור לבית הספר עוד מה ימים כדי להתאושש' אבל זה לא קרה, ובהחלטה של הרגע היא נכנסה לחדר ושילבה את ידיהם של מנדי ועומר זו בזו, "בעזרתך הוא ניסה להתעורר, תמשיכי לעודד אותו בבקשה.." היא אמרה בלחש ובזמן שהיא רצה ליציאה של החדר היא השתובבה ואז נעצרה, היא חשבה על עד כמה שהיא רוצה להיות במקום מנדי, להחזיק לעומר את היד, שעומר יאהב אותה, 'אבל זה לא כך , הוא איתה והיא איתו, הם נועדו זה לזו' היא חשבה בעצב ודמעה אחת יחידה נפלה, בשביל סטייסי דמעה זו כללה בה את כל הצער שהיא תוציא על העצב שלה שמנדי ועומר ביחד, היא החליטה שאם היא תבכה ליד כולם בגלל שטות שכזו זה יגרום לכולם להתנהג אליה שונה, ולעומר ולמנדי לגרום להיפרד, ואת זה היא לא רצתה לעשות, היא לא רצתה להכאיב להם, היא רוצה שהם יהיו מאושרים....
ואז היא התעשתה ורצה אל האחות והובילה אותה אל החדר ולפני שהאחות נכנסה היא הפרידה בין ידיהם של מנדי וסטייסי, היא לא יודעת למה עשתה זאת אבל היא יודעת שאף אחד לא יסכים להם להיות ביחד, וזהמצב שיגלה לפניהם יהיה בשבילהם בלתי מוסבר, אבל היא ידעה מהי התופעה הזו... 'זאת אהבה...' היא חשבה בעצב אבל כדי לא להראות את עצבותה היא החליטה לעזור לאחות שקיבלה את עזרתה ברצון, גם בגלל שהאחות ראתה שסטייסי מנסה לעצור את דמועתיה ועל כך ריחמה עליה, וגם שמה לעשות? היא צריכה עזרה להעביר את הנערה המעולפת לחדר אחר..
-לאחר חודשיים-
החופש הגדול התקרב, אבל לא היה סימן לניסיון חוזר של עומר להתעורר, מנדי כבר התעוררה מהעילפון שלה כבר מזמן ואחרי ששחררו אותה לביתה היא חזרה בכל יום (לפני הלימודים ואחריהם) כדי להיות עם עומר, היא עשתה לידו את השיעורים שהיו לה, היא סיפרה לו בדיחות ונסתה להחזיר אותו לעולם המציאות, אבל זה לא קרה, הוא לא התעורר, הוא נשאר שוכב במיטה בלי יכולת לנוע.
-ביום אחד מן הימים-
בשעה 19:59 אמרו למנדי שהיא צריכה ללכת כי זמן הביקור נגמר כבר מזמן "אנחנו לא יכולות להשאיר אותך כל יום עד מאוחר, יש כללים" ואחרי שמנדי אמרה שוב בפעם האלף "זה לא יחזור שנית, מבטיחה" היא ארזה את חפציה, אמרה לעומר שלום ונישקה אותו בלחי, בדיוק ב-20:00, היא לא נישקה אותו מאותו היום שב ניסה להתעורר, לא בלחי ולא בפה, אבל משום מה היא חשבה שאם היא תנשק אותו אפילו בלחי, הכל יסתדר.
ובאמת, זה היה נכון, כבר באותו הלילה עומר הוזיז את קצה אצבעו, וביום למחרת כשמנדי הגיעה, האחות אמרה לה "יש לנו חדשות נפאות בשבילך!" מנדי לא הבינה את הכוונה אבל כשהיא נכנסה לחדר היא הבינה והיא הייתה מאושר כל כך עד כדי חיוך מלווה בדמעות, חיוך כזה אמיתי של אהבה היא לא נתנה לאף אחד, לא להוריה ולא למשפחתה; אחותו של עומר ראתה את האושר המשותף של מנדי ושל עומר לראות זה את זו שהחליטה שיתנו להם קצת פרטיות ובדרכה החוצה ביחד עם משפחתו היא קרצה למנדי ולחשה לה "לכי על זה.."
אחרי שכולם יצאו ורק עומר ומנדי נשארו בחדר היא רצתה להגיד לו עד כמה היא שמחה על כך שהוא התעורר אבל היא לא יכלה להוציא הגה, ונראה לה שגם כך קרה לעומר, אז הם הסתכלו אחד על השני, כל הביקור של מנדי הם לא הוציאו מילה, רק הסתכלו זה בעיניים של זו.
לאחר שעומר הבין שאם מנדי לא תלך לבית הספר היא תאחר והוא לא רוצה שזה יקרה באשמתו אז הוא אמר לה "אמ.. מנדי? את צריכה ללכת לבית הספר לא.? זאת אומרת.. אני לא מסה לגרש אותך או משהו, להפך אני רוצה שתישארי אבל את צריכה ללמוד, ואולי אחר כך תבואי ותסבירי לי מה למדתם..? אני צריך לחזור לעניינים... ו.." אבל את המילים האחרונות הוא לא היה יכול להשלים בגלל שמנדי התקרבה אליו, יותר ויותר, והיא אמרה לו את מה שהוא רצה לשמוע, "אני מחבבת אותך מאוד" ואז היא התקרבה אליו כל כך שהוא היה יכול לראות את הנמשים האחדים שהיו לה על הלחיים, והיא נשקה אותו, נשיקה שהפעם שניהם היו ערים בה, והם שמחו כל כך עד כדי שיגעון טוטאלי...
אחרי שנפרדו זה מזה מנדי הלכה ליכוון היצאה ועומר החליט שאם לא יגיד לה את מה שהוא מרגיש כלפיה הוא יתפוצץ אבל זה נראה כאילו מנדי ידעה אז הוא הסתפק בכך שאמר "גם אני אוהב אותך... מאוד" ומנדי יצאה החוצה מאושרת מתמיד....
טוב איך??
אני יודעת שלקח לי המוןןןןן זמן כדי לחשוב על רעיון (וגם כשישבתי וכתבתי לא היה לי ממש רעיון...חח) אבל איך?! תמסרו תגובות בבקשה!!!
נ.ב:
אולי הפרק הזה באמת יצא כמו טלנובלה אבל הדר, זה לא טלנובלה!!!
שלחו הודעות (ובדרך כתבעו את דעתכם אם זו טלנובלה או לא)
כינוי:
The Girl's Stories
בבלוג זה
בכל הבלוגים
