הילדה השלישית..

תהנו ;)

עוד אפחד לא הגיב לי פה T.T

הכל נטוש...T.T

יצאנו מהמונית, מיכל שילמה והתקדמנו לעבר הבית.

ראיתי את לי רצה לעברינו, ראיתי שהיא בוכה.

לי:"יופי שבאתם."

מיכל:"יופי?! מה אם הבית שלנו?"

לי:"לא יודעת תשאלי את עצמך!"

מיכל:"מה???"

לי:"כשהכנת ארוחת בוקר שחכתי את האש דלוקה!!!"

אני:"מה קורה פה?"

לי ומיכל:"כלום!"

אז ראיתי את אמא באה

אמא:"יואו בנות מזל שבאתן, ליזי אפש אותך לצד שניה"

אני:"בסדר" הייתי מבולבלת

זזנו לצד ובינתיים לי ומיכל המשיכו לריב

אמא:"ליזי אני כ"כ מצטערת, אבל לא תראי את דאן בזמן הקרוב"

דאן היה הכלב שלי והבנתי שהוא נשרף!!!!!

אני:"יאאא ת לא רצינית" פני התמלאו דמעות. דגאן היה החבר הכי טוב השני שלי אחרי

ויקי..

מכבי האש כיבו את השריפה ובנתיים נכנסנו לבית. הכל היה שרוף. לי התחילה לבכות..

גם ללי הייתה חיית מחמד...ארנבת בשם באני..הבנתי שאמא כבר דיברה איתה (אחרי הכל היא הראשונה מבין שלושתינו שהייתה כאן) אחרי חצי שעה בא אבא..וראה את זה..הבנתי שזה כבר לא חדש לו ושהוא מעודכן.

נסענו לסבתא שלי שהיא באשדוד (אנחנו בנתניה).

ישנו אצלה כמה ימים (לבית ספר נסענו באוטו של אבא הוא לקח חופש מהעבודה),

אמא דיברה אם המנהלת והסבירה לה לה ברחנו..היא הבינה, ונפתרנו מעונש.

סיפרתי לויקי בבית ספר הכל והיא נראתה מופתעת כמוני.

אחרי שבוע אבא שכר בית חדש לבנתיים. הבית היה נחמד אומנם יותר קטן מהבית שלנו.

ישנתי אם מיכלך באותו חדר,לי ישנה בחדר ממש קטן..אבל לבד.

אבא ואמא ישנו בסלון.

בבוקר של יום ראשון שמעתי דפיקות בדלת לבשתי את החלוק והלכתי לבדוק מי בא.

ראיתי ילד כבן גילי..חתיך אש!

הילד:"נעים מאוד..אז את מיכל?"

אני:"לא אני ליזי"

הילד:"אה..הקטנה..."

אני:"אממ..כן את מי מחפש?"

הילד:" את לי..אחותך..חח היא סיפרה המון דברים עליך"

אני:"וואלה..טוב כנס אני יקרא לה"

הוא נכנס והתיישב על הספא בסלון.הלכתי לקרוא ללי...

ראיתי את לי יוצאת ונותנת לילד נשיקה..הבנתי שהוא החבר החדש שלה (היו לה המון בגלל שהיא הייתה הכי יפה)

אז ראיתי את מיכל באה...אם..מה זה??