אם איבדתם משהו, זה בטוח לא פה.

קודם כל,

אני רוצה להציג בפניכם שיר.

השיר נקרא Lala.

זהו שיר מרגש במיוחד.

LaLa

La La Laa
La La Laa
La La Laa

La La Laa
La La Laa
Laa La La
La La

La La Laa
La La Laa
La La Laa

La La Laa
La La Laa

יצירת אומנות, שיר כל כך עמוק, שזה פשוט כואב.

מבזק חדשות:

אהבה כואבת
טיפני סוטון, 24, נשפטה ל10 שנות מאסר לאחר שדקרה את המאהב שלה על מנת לשתות את דמו. טיפני הודתה באשמה וטענה בפני השופט שהיא מצטערת על מה שעשתה ושהיא לא התכוונה לפגוע באף אחד. למרות זאת, מכיוון השופט לא ראה בעין יפה את המעשה הערפדי, היא קיבלה עונש חמור. סאטון, סיפרה שהארוע קרה תוך כדי פסטיבל של אלכוהול וסמים שהיא והמאהב ערכו במיטתה. המתלונן, רוברט מקדניאל, 46, הסכים להקשר בתחילה, אך ביקש שתשחרר אותו מייד כאשר ראה שהיא שלפה את הסכין. טיפני הספיקה לדקור אותו מספר פעמים בטרם הצליח להשתחרר ואז היא התחילה לרדוף אחריו עם מכוש. ובנימה אישית: back off you crazy bitch.

צדק נקי
בני זוג אמריקאי החליטו לקחת את הצדק לידיים כאשר תפסו גנב בביתם. לפני שהספיקה המשטרה להגיע, החליטו בני הזוג שהם ייתנו לגנב עונש משלהם - לנקות את הבית. הגנב נתפס כאשר בני הזוג מקקינון חזרו לביתם שליד מונטגומרי, אלבמה, לאחר שבוע שבו לא היו בבית. כאשר בני הזוג חזרו, הם ראו את הבית מבולגן, מלוכלך ושרוב החפצים נגנבו. הבעל שהתחיל לחפש אחר החפצים שנגנבו נכנס לחדר ולתדהמתו מצא את הגנב חובש את אחד הכובעים שלו. בתחילה הכריח הבעל את הפורץ לשבת עד שהוא יחליט מה לעשות בו ולאחר מכן הוא הכריח אותו לסדר את כל מה שזרק על הריצפה. כאשר המשטרה הגיעה, התלונן הפורץ על שאולץ לנקות את ביתם תחת אייומי אקדח. מיותר לציין שטעוניו לא עשו רושם על השוטרים.   
 

כומר קטולי מסופולק, אנגליה, הקים תא וידויים בפסטיבל של גרין פיס שנערך לאחרונה. תא הוידויים, אשר הוצב במקום לא שיגרתי, לא שימש לוידויים על חטאים רגילים אלא לוידויים על חטאים כנגד אמא אדמה. 

מריאן ואטסון מיוטה, ארה"ב, פתחה קופסת שימורים של שעועית ירוקה בעת שבישלה ארוחת צהריים לשני בניה. לתדהמתה, בתוך הקופסה מצאה מריאן מספר ראשי עכברים ביחד עם השעועית הירוקה. מריאן סרבה להצעה של חברת השימורים, שהציעה לה 100$ על מנת שלא תנקוט בצעדים משפטיים כנגדים. 

באופן מסתורי ביותר, בני 20 ביפן אוהבים לאכול בעיקר דברים המכילים מיונז. עובדה זו גרמה לק'וזי נאקמורה לפתוח מסעדה בטוקיו אשר כל תפריטה מבוסס על מאכלי מיונז. בנוסף, ניתן למצוא במסעדה גם קוקטיילים על בסיס מיונז וביניהם את המיונזגריטה. 

בכירים מתחרות מלכת היופי של מחוז ונטורה, קליפורניה, מאסו מלחכות והחלו בהליכים רשמיים להחזיר ממלכת היופי שנפסלה לפני מעל שנתיים, הילארי ג'ושואה, את הכתר. הילארי נפסלה מכיוון שלא עמדה בתנאים של התחרות והתמודדה בזמן שהייתה נשואה. תחילה היא הודיעה שהיא לא זוכרת דבר מהחתונה, אשר נערכה בווגאס, מכיוון שהייתה על תרופות, אבל השוטרים הצליחו להשיג ראיות שהיא ארגנה את הטקס ואת קבלת הפנים כשהיא צלולה. 

מסתבר שלהשתין בפומבי נהפך להיות מנהג מסוכן בעולמנו. אדם כבן 40 שהחליט לעצור ולהשתין לתוך נהר בולברון בהמל המפסטד, אנגליה, נפל לנהר וטבע. 

מיומנו של פיסכופט, פרק 3. [פרק אחרון]

יומני היקר שלום,

עברו כבר שלושה ימים מאז שכלאו אותי. הם נותנים לי מספיק אוכל ושתיה, מספיק גם בשביל שסיימון ואני נוכל לישון עם בטן מלאה. הם לא מדברים איתי בכלל, זה מוזר, חשבתי שהם ירצו להוציא ממני קצת מידע או לפחות להתעלל בי אחרי כל הנזק שגרמתי להם.

סיימון בחוסר שקט, הוא לא ישן, הוא בקושי אוכל וכל הזמן מסתובב בעצבנות בכלוב. אני יודע שהוא מרגיש שמשהו הולך לקרות, השאלה היא מה באמת יקרה? כמה עוד הם ימשיכו להחזיק אותנו כאן? אומנם כל התנאים נוחים, הכלוב מרווח ביותר ואפילו יש לי מיטה עם מזרן, אבל חוסר הידיעה הזה משגע אותי.

בצהרי היום הגיע מישהו לדבר איתי, בחור ממושקף בשנות ה40 לחייו, מטר 70, מקריח ולבוש בחלוק לבן. אני כבר העברתי כמה תסריטים אפשריים בראש, הוא מדען שהגיע לבתר אותי? אולי פסיכולוג שמנסה להוציא ממני מידע? אולי הוא סתם הגיע להתעלל בי? עינייו היו ממוקדות אך ורק בעיניי. המבט שלו גרם לי לקפוא במקום, לא יכולתי לזוז.

הוא נכנס לכלוב עם כיסא, שם אותו על הריצפה והתיישב בעודו מסתכל היישר אל תוך עיניי. סיימון נראה שונה בקרבתו, הוא התיישב לצד הכיסא ושם את ראשו על ברכיו של הבחור.בלי להסיר ממני את המבט, הבחור ליטף את ראשו של סיימון. באותו רגע הבנתי שהוא לא אחד מהם, לא רק שהוא רואה את סיימון, סיימון גם אוהב אותו.

הוא התחיל לדבר, בתחילה הוא אמר לי ששמו אלכסנדר ושהוא חוקר, חוקר של מערכות המוח למעשה. אני לא יכול להגיד שהייתי מופתע, תיארתי לעצמי שהם ישלחו אלי אחד כזה, פשוט הייתי בטוח שזה יהיה אחד משלהם. הוא המשיך ואמר שמעכשיו ניפגש פעמיים ביום, בצהריים ובערב. שאלתי אותו מדוע אנחנו נפגשים, למה הוא עוזר להם והאם הוא יעזור לי להשתחרר. הוא אמר שהדבר היחידי שמעניין אותו זה לחקור אותי, אבל אם אני אשתף פעולה לאורך כל הדרך, הוא עשוי לעזור לי.

הסתכלתי עליו, הוא נראה נינוח לחלוטין, לא מזיע, לא זז בעצבנות, מרוכז רק בי. החלטתי לשתף איתו פעולה, אם סיימון אוהב אותו הוא לא יכול להיות כל כך גרוע. רק, למה הוא משתף איתם פעולה? הוא הרי לא אחד מהם, מה יכול לגרום לאחד מאיתנו להצטרף לצד שלהם?

במשך שבוע הוא ביקר אותי פעמיים ביום, בכל פעם הגיע ושאל אותי כל מיני שאלות מוזרות על מה אני רואה, מרגיש וחושב. הוא הראה לי כל מיני חפצים ושאל מה אני רואה השמיע קולות ושאל מה אני שומע, הפיץ ריחות ושאל מה אני מריח. בקיצר, הוא בחן את כל החושים שלי. היה נראה שהוא מאוד מרוצה מהתוצאות, כל הזמן הוא הביא עוד דברים והתרגש ממה שאמרתי לו.

לאחר שבוע הוא אמר שהגיע הזמן, הגיע הזמן להסביר לי. שאלתי אותו האם הוא מתכוון להסביר לי "עליהם", הוא אמר שבין היתר אני אבין גם את זה. הוא אמר לי להרגע ולעצום עיניים. כנראה שהתעלפתי, הרגשתי מסוחרר ופקחתי עיניים. היה אור חזק על העיניים שלי, ראיתי במעורפל רק את אלכסנדר, הוא שאל אותי לשלומי ורק אז שמתי לב שאני לא מרגיש בכלל את הגוף שלי. הוא הזיז מעט את האור מהעיניים שלי, גיליתי שאני שוכב במיטה בבית חולים, עם אלקטרודות מחוברות לראשי.

אלכסנדר אמר לי שלפני כמעט חודש עברתי תאונת דרכים קשה אשר גרמה לגוף שלי להיות משותק מהצוואר ומטה. "זה עוד החלק הטוב!" אמר אלכסנדר בהתרגשות, "עד עכשיו היית במצב מוחי השקול לצמח". לא ידעתי איך לעכל את זה, "אז... מה עבר בראש שלי בחודש האחרון?". אלכסנדר הסביר שזה חלק מניסוי חדש שלו על מנת לחדש את פעילות המוח הסדירה. "אתה המטופל הראשון שלא איבד את עצמו לדעת במהלך הניסוי" אמר אלכסנדר, "הניסוי מעורר את החלקים האחראים על אלימות, פרנויות ושא ההפרעות הנפשיות, אבל אתה עברת את זה! אתה ראית דרך הניסוי והבנת שכל העולם לא היה אמיתי".