והייתי רוצה שתהיה שלי, רק שלי.
לראות אותך בחלום,
לנשום אותך עמוק,
לגעת בך מקרוב, כשכל נגיעה או ליטוף צורבים לי את העור.
הייתי רוצה שתדע שאין כמוך בשבילי בכל העולם.
כל מילה שלך משנה לי,
אתה עושה אותי שמחה, עצובה, כואבת או צוחקת. אתה משנה בי כ"כ הרבה דברים, אני כבר לא מכירה את עצמי.
להסתכל במראה גורם לי לחשוב עליך, לדעת שכ"כ טוב לי איתך ולחייך.
לדעת שכל לילה אני אלך לישון כשאני חושבת עליך, מחייכת מתוך שינה כחולמת את המציאות.
"ובמקום המציאות את שוב חולמת", אני יודעת שזה כן, ושזה גם לא. שזה כ"כ נכון אבל כ"כ קשה.
זה קל לדבר קשה לעשות, אבל אני יודעת שלהיות איתך זה האתגר הכי נכון וטוב שיש לי לעבור..
יודעת שבלעדייך אני כלום, אבל מלאת חוויות.
למדתי, חוויתי, ידעתי, עברתי, התגברתי והתבגרתי, הכל איתך ובזכותך.
וזה עכשיו כ"כ קשה, להיות שוב לבד. זה כמו גמילה מהסם הכי וממכר שיש.
זה להיות רואה ובלתי נראית, חיה כמתה, נושמת כנחנקת.
הריח שלך עוד נותר בחדר, כאילו לא עזבת, כאילו רק אתמול חיבקת אותי שוב מתחת לשמיכה, נשקת לי בראש ולחשת לי "אני כלום בלעדייך, אני אוהב אותך"
וכמעט שלחשתי לך בחזרה, אבל אז התפוגגת לי מבין הידיים, ושוב התעוררתי מתוך החלום. הסיוט.
להיות בלעדיך זה לחיות בידיעה שאין לי טעם לחיים, לחיות בלעדייך זה כמו ללכת כשאני עוצמת עיניים, רואה בחשיכה אותך, הולכת בעקבותיך ולקראתך.
לדעת שאני לא שפויה, וחסרת יכולת להתרפא, לא יכולה לעבור יום בלי לחשוב עליך, בלי לדמיין אותך מחבק אותי חזק, להרגיש בטוחה.
וזה אבסורד, וכ"כ מצחיק, שאני רוצה אותך כאן לידי, להעביר את היד בשערך, לנשום אותך עמוק אליי, לתוכי, לדעת שהאוויר שאני נושמת מלא בך, ואני כ"כ רוצה שתהיה פה, לראות אותך מחייך, הצחוק שלך עושה אותי מאושרת, וזה כ"כ נורא לדעת שזה בלתי אפשרי, שזה לא יקרה, שהיית והלכת ולא תחזור אליי שוב, שהיית המציאות שאני לא רוצה להתעורר ממנה, ואני יודעת שזה אובססיביות, אבל תגיד לי אתה, איך אפשר להתרגל למישהו ואחרי דקה לדעת שהוא לא יחזור? שכאן זה נגמר ולא ימשיך עוד? איך אתה יכול להמשיך ולחיות אחרי כל מה שעברנו, אחרי כל החיוכים, הדמעות, האושר? איך אפשר לצאת מתוך הרגל? תגיד לי אתה. איך אפשר לחיות בלי מישהו שכל יום היית קם למענו בבוקר? הולך לישון עם חיוך בגללו? איך אפשר לצפות שהכל ישתנה אחרי רגע, אחרי שסגרת את הדלת והלכת?
איך אפשר להרגיש את כל זה בלי שזה באמת קרה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: