שִווִיתי ה' לנגדי תמיד

הלך הרוח של הבלוג הזה השתנה, בדיוק כפי שאני השתניתי בחמישה-שישה חודשים האחרונים.

אין לי זמן לפרט, רק אציין שמאוד התחזקתי ברוך ה', שהפכתי להיות מצטיין בלימודים מאז שעזבתי את החברה (ואני רואה קשר ישיר בין הדברים), מזכיר לעצמי שבחודש מאי הקרוב אני מתגייס לחיל האוויר, שאני נפגש עם מישהי כבר 4 חודשים ואם ירצה ה' זה יגמר באולם,

ובקיצור- שהחיים שלי נראים אחרת לגמרי היום. יותר שמחים ומאושרים, יותר מתונים.

 

ועכשיו תשובה לבר, שאמרה לי בפעם האחרונה שנסעתי לחולון לקחת את הדברים שלי משם: "אני לא מבינה למה אתה מנסה לשנות אחרים דרך הבלוג שלך, למה שלא תשתנה אתה ותקבל את השאר כמו שהם?", או משהו בסגנון.

התשובה היא, משום שעכשיו, כשאני נמצא בצד הדתי, שאני מנצח מלחמות יום-יום, עכשיו אני מסתכל על הצד השני וכואב לי בלב. כואב לי על אותם חילונים שמבזבזים בעיניים עיוורות 80 שנה שהם נמצאים פה. ורק בגלל שכואב לי באו הפוסטים האחרונים. מצד שני, היה בכל זאת משהו צודק בשאלה, ולכן שתקתי כל התקופה, מאז הפוסט האחרון ועד עכשיו. אז התעסקתי בעצמי ולא בשאר.

 

שיהיה לכולנו שבוע טוב.