פאנפיק McFLY פרק 3.
היי כולם! מקורה? הנה המשך לפרק 2! מי שרוצה לדעת מה קרה והכל
יכול להסתכל ולקרוא את הפרקים 1 ו-2 ומוזמן להגיב לי שם! זה יהיה נחמד!
ועכשיו לפאנפיק:
בערך בשעה 12 בלילה הם כיבו את הטלוויזיה והלכו לישון.
דני היה מחוייך כולו במיטתו ותכנן להתקשר ללולה מחר על הבוקר.
טום והארי שכבו במיטתם וניסו להבין מה פירושו של היום הזה. שניהם לא הבינו כלום.
דני פגש מישהי, הארי ודאגי רבו... יום מוזר...
דאגי לא חשב על הריב. הוא חשב לעצמו שהגיע הזמן שהוא יעשה איזה צעד ושסוף סוף תהיה לו חברה.
פתאום הוא נזכר שהתאריך הוא 29.11!! והוא נזכר שמחר יש לו יום הולדת.
דאגי אהב את ימי ההולדת שלו. הוא אהב להרגיש את ההרגשה של לגדול בעוד שנה ולהתקדם קדימה בחיים.
הוא אמר לעצמו שממחר הוא מתחיל להיות גבר ולמצוא לו חברה שהוא יאהב ושתאהב אותו.
כך שכב לו וחייך עד שנרדם.
למחרת בבוקר הלהקה התעוררה מוקדם לכבוד דאגי.
הם ארגנו בשקט המון בלונים ותלו שלטים בכל הבית.
הם חיכו שדאגי יתעורר ותכננו להפתיע אותו. הם קנו לו גם מתנה, שתי חולצות, זוג מכנסיים ומפרט לגיטרה.
לדאגי הייתה אובססיה למפרטים. כל מפרט שהוא ראה הוא היה חייב לקנות. הם ראו שהוא שם עין על המפרט הזה והוא
גם דיבר עליו...לכן קנו לו אותו.
דאגי התעורר ויצא מהחדר. פתאום קפצו עליו טום, דני והארי ושרו:
"יומולדת שמח, יומולדת שמח,
יומולדת לדאגי, יומולדת שמח! ! !"
"מזל טוב דאגי! אתה יודע שאנחנו אוהבים אותך ומאחלים לך את כל הברכות שרק אפשר!"
אמר טום בהתלהבות.
"נכון!" אמר דני. "אתה הבסיסט הכי טוב שיש!!!! מזל טוב!!!!! ווווווווואאוו!" צרח דני ורץ לעבר המערכת
ושם את השיר האהוב על דאגי. הם התחילו לרקוד ולשיר ולהשתגע.
דאגי היה מאוד שמח.
"תודה חבר'ה!" אמר דאגי כשהתנשף כולו מהריקוד.
"אין בעיה! וזה עוד לא הסוף!!" אמר הארי .
"נכון! יש גם מתנות!!..." אמר דני.
"מה באמת? קניתם לי מתנות? ישש! מגניב! איזה כיף!" אמר דאגי.
הארי הלך לסלון וחזר משם עם שקית גדולה שעליה היה כתוב את שם החנות שבה קנו את הבגדים
ועוד שקית קטנה שבה היה המפרט האגדי.
"בבקשה דאגי!" אמר הארי והושיט לו את השקיות.
ראשונה הוא פתח את השקית עם הבגדים. הוא ראה את החולצות והמכנס.
"וואו תודה חברה זה ממש נחמד מצדכם! לא הייתם צריכים!" אמר דאגי בעודו מסתכל בהתפעלות על הבגדים שקיבל.
לאחר מכן הוא פתח את השקית עם המפרט בתוכה.
"מפרט!! איך ידעתם שזה מה שרציתי!" אמר דאגי בציניות.
"ראינו ששמת עליו עין!" אמר דני. "נכון! זה נכון. תודה רבה!" אמר דאגי.
בזמן שהחברה הסתכלו על המתנות, דני ניגש לטלפון.
הוא הרים את השפורפרת, נשם נשימה עמוקה וחייג את המספר שהיה כתוב על ידו.
"הלו?" נשמע קול מוכר מהצד השני של הקו.
"לולה?" שאל דני כשגופו רועד מעט.
"כן! מי זה? דני??" אמרה לולה בהתלהבות ובתקווה שזה באמת הוא..
"כן. זה אני! מה שלומך?" שאל דני.
"הכל בסדר ואתה? אתה בסדר?" שאלה לולה.
"כן! אני בסדר. תגידי..את....רוצה אולי... את יודעת...להיפגש היום?" שאל דני בהיסוס.
"בטח! איזה מזל ששאלת. חשבתי שלעולם לא תשאל." ,אמרה לולה, "באיזה שעה תאסוף אותי?"...
"בשבע זה בסדר?" שאל דני.
"כן! בסדר גמור!!" אמרה לולה.
"נלך למסעדה. אני אפתיע אותך!" אמר דני וצחקק מעט לאחר דבר זה.
"איזה כיף! אז ניפגש. תודה שהתקשרת! להתראות!" אמרה לולה.
"בסדר. להתראות את בעצמך!" אמר דני, שמע צחוק מעודן בצד השני של הקו וניתק את הטלפון.
הוא הסתובב והיה בטוח שהלהקה עדיין חוגגת ושלא שמעו מילה ממה שאמר.
אבל זה לא מה שהיה. הארי, טום ודאגי הסתכלו על דני במבט של ציפיה.
"מה?!" שאל בתמימות דני.
"כלום. רק שעכשיו ברגע זה קבעת דייט עם מישהי. זה הכל!" אמר הארי.
"תעזבו אותי. אני צריך להתכונן!" אמר דני ונכנס לחדרו. לאחר כמה דקות של שקט,
צלילי גיטרה מרגיעים מילאו את הבית.
"הוא מאוהב!" אמרו כל הבנים ביחד. "טוב ניראה לי שאני אלך החוצה לטייל! תודה על ההפתעה! היה לי ממש כיף!" אמר דאגי ויצא דרך הדלת.
הוא התחיל לפסוע ברחוב. הוא חשב על מה הוא יכול לעשות ביום ההולדת שלו.
הוא בהה ברצפה בזמן שהלך ולכן לא שם לב לדרך.
פתאום הוא נתקע בחוזקה במשהו. הרים את ראשו וראה בחורה יפהיפייה לנגד עיניו.
היא הייתה לבושה בחולצה ירוקה מכופתרת. מעט חושפנית ומפתה, חצאית חומה ומגפיים.
הוא הסתכל על הרצפה וראה שהפיל לה את כל הדברים שהיו בידה.
"אני ממש מצטער על זה." אמר דאגי בעודו מרים את הדברים מהרצפה.
"זה בסדר." אמרה הבחורה והתכופפה להרים גם היא את הדברים שנפלו מידה.
"פגישה קלאסית." אמר דאגי וגיחך.
"כן הא? ממש ככה. קיטש." אמרה הבחורה וחייכה חיוך מלא שיניים לבנות וישרות.
"אני דאגי דרך אגב."
"אני יודעת!" אמרה הבחורה.
"אה כן שכחתי. בקטעים האלה אני תמיד שוכח את הפרסום. אני לא ממש טוב בלהתחיל
עם בנות." אמר דאגי.
"אז אתה אומר שאתה מתחיל איתי?" שאלה הבחורה.
"את רואה?" אמר דאגי מעט נבוך. "זה בסדר. זה מחמיא לי! אני ערבה דרך אגב." אמרה.
"ערבה. אני מצטער על הפגישה ה... מוזרה- אם אפשר להגיד- הזאת." אמר דאגי לערבה והסתכל לה יישר לתוך העיניים.
הייתה שתיקה ארוכה ולאחר מכן דאגי אמר:
"את רוצה אולי ללכל לטייל בפארק או משהו?" שאל דאגי וכולו תקווה שתגיד כן.
"בטח! אני אשמח." אמרה ערבה, השחילה את ידה בזרועו ושניהם החלו ללכת לעבר הפארק.
דני יצא מהמכונית והחל לעלות במעלה המדרגות לעבר הדלת.
צילצל בפעמון ובדק אם הכל ניראה כשורה אצלו.
"כן? אהה דני! שלום!..." אמרה לולה ברוך.
דני לא יכול היה לדבר. הוא ראה את לולה ומיד נאלם.
היא הייתה לבושה בשמלה אדומה מחשופית וחושנית.
היא הייתה נראית מפתה מתמיד. דני פשוט יכול היה לאחוז במותניה ולנשק אותה עד מחר.
"דני? היי! הכל בסדר? למה אתה שותק?" שאלה לולה בדאגת מה.
"מה? אה! היי! פשוט הסתכלתי עלייך ו... את נראית נהדר לולה." אמר דני וחייך אליה חיוך קטן.
"תודה." אמרה לולה במבוכה. "גם אתה נראה מעולה." המשיכה לולה את המשפט.
"תודה! שנלך?" שאל דני.
"נלך."
הוא פתח לה את הדלת ועזר לה להיכנס.
שניהם נסעו והגיעו למסעדה יוקרתית מאוד.
"מה? אתה הזמנת לנו מקום פה?" שאלה לולה.
"כן! למה? את לא אוהבת?" שאל דני וחייך אליה חיוך גדול.
"בטח שאני אוהבת! משוגע אחד!!" אמרה לולה, נתנה לו מכה קטנה בבטן לאות שובבות ושינהם נכנסו למסעדה.
המשך יבוא.....
אוו קיי זה היה די ארוך..מקווה שלא ייבשתי אתכם יותר מידי.
תגידו לי מה דעתכם!
ת ג י ב ו ! ! !
חחחח תודה! מקווה שאהבתם! וחסר שלא כי לקח לי שנה!!
אם יש מישהי שרוצה להיות [בפאנפיק כמובן] חברה של טום או הארי שתגיב
פה ותגיד לי!
ותחתמו בשני אלה! זה חשוב!!
העצומה שיליייי! XD
גם על זה! זה רציני יכול לעזור!!!
תעלו את זה ל1000 מצידי! חח רק שיבואו כבר!!
תודהה!
אוהבת,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: