אני עייפה. אני מאוכזבת. אני עצובה. אני כועסת.
אני מתגעגעת לשליטה ולריקנות. ריקנות נעימה כזו. ריקנות שמנקה את הכול.
משכיחה את העצב, מפיגה את הצער. [מושפעת מהמחזה המחורבן].
ממש אין לי כוח יותר. לכלום.
זה הרבה מעבר למה שאני מסוגלת.
כמה נוח להפסיק להילחם. ובאמת חשבתי ככה לפני כמה ימים.
אני לא מבינה איך עד עכשיו אני עוד לא מוותרת. אני כנראה פשוט לא מסוגלת לראות את הבעת האכזבה על פניה. לא סתם אכזבה, אפילו יותר בכיוון של זלזול. היא יודעת שאני לא אעמוד בזה, היא רק בודקת כמה רחוק אני יכולה להגיע.
אני רוצה להראות לה שהיא טועה. גם כשהיא לא.
זה עדכון מטופש ומבוזבז. אני כנראה פשוט מחפשת מישהו לדבר איתו...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
