פרק 2 - אדון אגוזון ופקידת הקבלה:
נגלה לעיני אוהל, מול מאפיית מאיה.
אדון אגוזון התפתה לבדוק מה בתוך האוהל,
ולראות מה יש בתוך המאהל הבדאווי הקסום אשר מוצב באמצע לב העיר. נכנס לאוהל, וראה אישה יפהפייה.
"מה שמך, גברתי היפה?", שאל אדון אגוזון. "פטימה", ענתה הבדאווית.
"אתה הגעת לפה שלא מרצונך, אלא מרצוני! משכתי אותך הנה במטרה לקיים איתך משגל!!!".
אדון אגוזון בהה בפטימה ותהה "חתיכת הזדמנות".
פטימה: "סתם לא. אתה לא השליח של צ'אנג מיי? -התבאסתי. "לא".
"אז מה אתה עושה פה יא בן של זונהההה, סע סע."
יצאתי מהאוהל בראש מורם ודמעות זלגו על לחיי. המשכתי לקניון, לעברם של משחקי הוידאו.
נזכרתי שאין לי פרוטה, וחזרתי לשחר גת. "תרשמי אותי לעבודה ביום שני" אמרתי לפקידת הקבלה המסוקסת שמשום מה הייתה מוכרת לי מהיכן שהוא. עשיתי איתה אהבה. היא הייתה מנוסת.
אחרי שסיימנו בהשתעשעות הצעתי לה לבוא איתי לעמי, לאכול על חשבונה (בכל זאת, היא פקידה בשחר גת, בוודאי טחונה בכסף). הסכימה ועזבה באמצע העבודה.
אצל עמי תקענו שווארמה, וכשסיימנו היה לי לשירותים.
נכנסתי לשירותים, ומצאתי את עמי שרוע על הקיר עושה עמידת ראש. "אוקיי..." אמרתי ונכנסתי השירותימה.
כשנכנסתי הייתי מופתע לגלות שאין גליל נייר אחד באיזור.
בהתחלה חשבתי לנגב על עמי אבל אחרכך אמרתי מה לא נעים וזה..אז ניגבתי עליו בכל זאת. אחרי שסיימתי יצאתי החוצה לפקידה. הפקידה לא נמצאה, הסתכלתי לכל עבר ושום הסבר להעלמותה.
התקשרתי לחושחש הבלש לברר על העלמותה אבל גם הוא לא עונה לי. מסנן הבן אלף...
הו וואל, הלכתי שמח לבב לביתי בגליקסון. בדרכי לביתי קניתי סופגניה ואכלתי אותה בהנאה מרובה;
אך מה שאכל אותי, אלו היו המחשבות על ליאל הקסומה.
אבל נזכרתי בדברים הטובים שקרו היום, אכלתי שווארמה, עשיתי שיחת סקס עם בדאווית, ותקעתי פקידה שווה אעש.
אך מצד שני, ליאל לא יצאה מראשי לרגע. הו ליאל, אם רק הייתי יכול, הייתי נושא אותך על שכמי ולוקח אותך למשחק הוקי במשחקי הוידאו. כשהגעתי הביתה, נרדמתי על הספא, שוב פעם, כמו בכל יום...
חלמתי על ליאל חלום משונה...
-סוף פרק 2-
~ אני חייב לציין שהרעיון של השירותים היה של ליאל, אני רק זרמתי ~