את מנסה לדחוף קיר
לא מבינה למה את מפסידה כול מה שהרווחת
נלחמת באלפים
לבדך
צופה בחיים כמו ציפור ברקע
נותנת גם את מה שאין
לא מחכה שתניח לה להישען.
בחוץ רגועה,שלווה,נשמה
בפנים מתחוללת סערה
ויכוחים,השיגעון מנסה לפרוץ את השער
הטוב נגד הרע
השדון שמכה בפטיש ומוריד כול ערך עצמי
אולי זאת אני?
אני לא באמת פה
צבעתי כבר את הדם בשחור
אסור להיות אופטימי כשחותכים
הם כבר מכירים אותי,המלאכים
כמו רוח על המים,רק נוגעת
אתה קורא לי,כבר מאוחר,לא שומעת.
שרפת את הגופה שלי חיפשת נשמה,
טיפה של אהבה שנותרה
מצאת לב שחור מלילה
לב עצוב מחורף
ועוד דימעה שנחתה כמו מבול
על הלב המהול.
חתכת בצמא
שפכת מדמך
כאילו זו מטרתך
ניסת להחיות לי תגופה לעוד חיוך ממך.
למד אותי לחיות
כאילו יש מחר
אל תתן לי ללכת
תעיר אותי מהתרדמת
הנה היא מתקרבת
קוראים לה מוות.
_________________________________________________________
כשנולדתי אמרו לי שכוכבים יש רק בשמיים,
שדמעות של כאב יש רק בעיניים,
שהשמש זה הדבר הכי חם בעולם,
ושהאהבה של רומיאו ויוליה חזקה מכולם.
אבל אז פגשתי אותך והבנתי שאת הכוכב,
שדמעות של אושר יש בי כרגע, כרגע עכשיו,
שאת חמה יותר מהשמש שזורחת למעלה,
ושהאהבה שלנו חזקה יותר משל רומיאו ויוליה.
כשנולדתי אמרו לי שנסיכות באגדות רק קיימות,
שחברה כל כך מושלמת נמצאת בחלומות,
שיש רגעים שבו המילים פשוט נגמרות,
ויש מילים שאומרים ובלב נשארות.
אבל אז פגשתי אותך, פשוט נסיכה קסומה,
חברה כל כך מושלמת שנמצאת אצלי בנשמה,
זה היה רגע שלא יכלתי להוציא אף מילה,
כי כל מילה שאמרת לי נשארה בלב נעולה
_______________________________________________________________
אני תמיד אחייך לך את אותו חיוך
שאומר איתי הכל בסדר
ואתה לא תגיד מילה
הרי אגו זה הלב של גבר
וכשאביט בך באותן עיניים
זה יבער בך בפנים
אבל לא תגיד דבר
אני רואה לך על הפנים
אני מכירה אותך
יותר משאתה מכיר את עצמך
לכן אין לי שום ברירה
שותקת, עוצרת
נפרדת מימך
וכשאלך אתה תסתכל בחטף
ותפנה את מבטך
עודך אתה...
לא תגיד מילה
_________________________________________________
אני יודע שזה מוזר מה שאני כותב,
אבל אני יודע שזה באמת בא מהלב,
למרות שהפרידו בינינו מסך, עכבר ומקלדת,
למרות שבהתחלה אמרת שאת מפחדת.
כל זה, לא הצליח בכלל למנוע,
אהבה שללא ספק הגיעה כל כך גבוה,
הכרנו באיי סיק יו, באיזה יום בהיר,
יום גורלי שבמוחי תמיד אשאיר.
לא שלחנו תמונות, פשוט החלטנו לזרום,
והגענו לאהבה גדולה, אהבה של חלום,
קבענו פגישה ראשונה שאני אבוא לביתך,
אז התלבשתי יפה ודפקתי על דלת ביתך.
אבא שלך פתח לי את דלת הכניסה,
הלב פעם חזק והנשמה נמסה,
ראיתי אותך על כיסא גלגלים, כשהגעתי לחדרך,
חשבתי בראש: "מה אני עושה כאן?, אולי אני אלך?",
אמרתי לעצמי שלא יפה ושאני אשאר עד סוף הפגישה,
כי אם אני אלך עכשיו אז לא טובה תהיה לך ההרגשה,
דיברנו והשיחות התחילו להתפתח כל כך,
סיפרת לי אפילו את הסיפור האישי שלך.
שבגלל נהג שעבר באור אדום נהיית נכה,
ועל זה שלא סיפרת לי ביקשת הרבה סליחה,
אני סלחתי, אי אפשר לבוא בטענות,
מהסיפור שלך זלגו מעיניי הרבה דמות.
אחרי הפגישה חזרתי הביתה ועל הספה ישבתי,
ועל כמה את חמודה ויפה אני הרבה חשבתי,
החלטתי להיפגש שוב, לשים את הנכות בצד,
הרגשתי פרפרים בבטן כשהחזקת לי את היד.
עד לפני שפגשתי אותך חשבתי שאתם עם שונה,
וחשבתי שאין מצב בעולם שאת המחשבה אני אשנה,
נפגשנו הרבה, הסעתי אותך בכיסא גלגלים,
בהתחלה פחדתי שהחברים יראו אותי כשהם מבלים.
בסינמה סיטי ראינו את הסרט הראשון,
וכשחזרתי הביתה מרוב אהבה לא יכלתי לישון.
ככה זה קרה, היית האהבה הראשונה שלי,
ועכשיו אני שואל, מה כבר נשאר לי?
אחרי שהחלטת לשים קץ לחייך,
לא ברור מה עבר במחשבותייך,
עד שמצאתי מכתב מתחת לסדין,
ואל מול המכתב נשארתי כלא מאמין.
רשמת שהכל היה כל כך טוב,
שבחיים לא חשבתי שיצליחו אותך לאהוב,
רשמת שתמיד מסתכלים על המראה החיצוני,
ושהייתי לך האהבה, הייתי החצי השני.
רשמת שהחלטת לפרוש בשיא מהעולם,
ושהרגש שם למעלה גם יהיה קיים,
וככה סיפור האהבה הכי גדול נגמר,
עם אהבה בריאה לחלוטין, בריאה לכל דבר.
____________________________________________________
אהבתי אותך המון ועכשיו יש שברים,
כל מה שאמרת היה הכל שקרים,
שום אוהב, שום ליטוף, שום חיבוק,
קשה לשכוח אותך כי בליבי אתה חקוק.
אני מנסה להמשיך קדימה, לפחות צעד,
אבל אז שוב יש בי איזשהו רעד,
רעד שאומר לי לחזור אליך, לשנות כיוון,
לתת לך שוב הזדמנות לבנות את האמון.
פעם אמרת לי שזה כל כך קשה,
לראות חיוך עצוב עליי ולא חיוך יפה,
אבל עכשיו המילים כבר לא ייאמרו,
וגם אם כן, רק לכעס הן יגרמו.
אני מנסה להמשיך קדימה אבל יש רטט,
הלב מדבר בחוסר אונים, לוחש בשקט,
שאני אחכה עוד רגע, רק עוד קצת,
ושאתן לך לבנות את האמון לאט לאט.
אם היית יודע כמה דמעות נשפכות,
כמה חורים בלב הן לבד רק פותחות,
אז אולי לא היית משקר ופוגע,
אם היית יודע, אם היית יודע.
תביט אני נמצאת למולך
תבין מה אני מרגישה
אל תהסס תיגש תאמר מה בליבך
כי אני כאן מחכה רק לסימן מימך
תשוב אליי בחזרה
אל תתרחק תשאר בסביבה
כי מה שהיה לנו אי אפשר לתאר
כמה טוב היה כמה אתה חסר
אני רואה בעינייך מה אתה מרגיש
אל תהסס לומר מה בליבך פשוט תרגיש
אני מביטה בך ואתה מביט בי
זה לא נגמר המעגל הזה כי
אם רק יכולת להתקרב
לשפוך בפניי דברים מהלב
אני אוהב אני אבין בכל כוחי מבטיחה
אני אתמוך תמיד איהיה לצידך
יושבת מביטה רחוק מעבר ההרים
תוהה אם גם אתה חושב עליי באותם רגעים
מתלבטת אם לדבר לומר לך כמה אני אוהבת
באותה מידה אני גם פוחדת
שאולי אתה לא מרגיש אותו הדבר
שהסיפור לפני שהתחיל כבר נגמר
המבט שלך ממני לא מרפה
לא יודעת אם אתה אוהב או סתם מטעה
אוהב או לא אוהב תולשת עלי פרחים
האם ניהיה שוב אוהבים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
