"יאוב,יואב,תתעורר...תתעורר" היא צעקה..

"מה..מה איפה הוא אני אפוצץ אותו!"

"תירגע. זו רק אני...אחותך זוכר?"

"האאא טל..היי.."וחיוך קטן על פניו ..

"על מה חלמת תגיד?"מיכל שאלה

"מה אמ.. לא זוכר...מה,מה השעה תגידי?"

"6 וחצי קום...ארוחת הבוקר על השולחן..."

"טוב טוב אני קם...שנוא בצפר!"

"שמענו שמענו..."

"צאי אני רוצה להתלבש"

"לא רוצה"

"נוו...שאת מתלבשת אני לא יושב לך בחדר ובוהה..בך"הוא אמר מרוגז..

"טוב קרציה אחד.."

"תודה באמת"והוציא לה לשון כמו ילד קטן...

זה היה יום הראשון של הלימודים...בכיתה י'

יואב עלה על ההעסה וסרק את האוטובוס...הוא ראה את חברים שלו...והתחיל ללכת לאליהם.

האוטובוס התחיל ליסוע ופתאום יאוב מעד..ונפל על מושב בו ישבה נערה שלא הכיר

הוא מיהר לקום ממנו..

"האא סליחה..לא התכוונתי."כולו מסמיק מרוב בושה

"זה בסדר...."היא חיכה אליו.. בבישנות..

"אהה טוב אני צריך ללכת..ביי"מנופף בידו..והולך..

יואב הגיע למושב האחורי והתיישב ליד חבריו...הוא חשב על הנערה שנפל עליה..

תתה לעצמו מה שמה..היא היתה יפה.. היו לה עניים גדולות בצבע ירוק..

ושיער חום גלי..

"הלווו מישהו בבית?!"אמר תומר חברו הטוב של יואב

"מה מה אמ.. כן כן.."יואב מיהר להגיד

"באיזה עולם ביקרת עכשיו.מה אצל המומינים??"שאל תומר

"שום עולם..ומה קשור מומינים?"הוא ענה

הם הגיעו לבצפר וירדו האוטובוס.. הוא ראה את הנערה נכנסת בשער.. הוא רצה לשאול מה שמה.. אבל לא היה לו אומץ..

הוא הסיט את מבטו לשניה ושחזר להסתכל לכיוון השער היא כבר נעלמה.

יואב נכנס לכיתה והסתכל לראות אם יש ילדים חדשים ואם חבריו שם..

פתאום הוא ראה את הנערה "שפגש"באוטובוס..

הוא בהה בה...

והלך לכיוונה,"הייי לך.."הוא אמר לה

"הייי גם לך"היא ענתה ועל פניה חיוך..

"אמ.. אפשר לשבת?"הוא שאל

"כן ברור..."והיא זזה מושב..

" עוד שאלה..אפשר לשאול אותך?"הוא הסתכל עליה..

"כן ברור.."וצחקה צחוק קטן..

"מה שמך?"

"מיכאל..ושלך?"היא ענתה לו..

"יואב..את חדשה?"

"כן.."היא נראתה עצובה..

"למה את עצובה?"

"סתם.. זה קשה לבוא לבית ספר שאתה לא מכיר בו אף אחד"היא אמרה בעצב

"אז..אני אהיה המדריך שלך..מה את אומרת?אני אכיר לך את כולם כאן"

"בסדר"מיכאל ציחקקה לה...

נשמע הצילצול והמורה נכנסה לכיתה..והשיעור התחיל..

ההמשך יבוא..D:

מאיה